מהעדויות שנאספו מאז סיום מסע הרצח האכזרי שעבר על העיר ב'ליל ששי' שעבר עולה: הקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד הציל חיי רבים במאבקו במחבל שהניח עליו את גרזנו * גם שני תושבים שהטיחו בפרצופו של אחד המרצחים צלחת חמין לוהטת, שיבשו את תוכניתם ומנעו אסון כבד יותר * שיחזור עתיר גילויים חדשים מהטראומה שעברה על אלעד עד ללכידתם של שני בני העוולה הצעירים, שהכירו את העיר מעבודתם בה כשוהים בלתי חוקיים
אנחת הרווחה שנשמעה ביום ראשון השבוע בעיר, רגע אחרי היוודע דבר לכידתם של שני בני העוולה אסעד יוסף אסעד אלרפאעי, בן 19 וצבחי עמאד אבו שקיר, בן 20, תושבי הכפר רומאנה שבאזור ג'נין, אחרי 62 שעות של חיפושים – הדהדה תוך דקות בכל רחבי העולם היהודי, שעקב בדאגה אחר הצלחתם של השניים להעילם אחרי שרצחו באכזריות שלושה יהודים ופצעו עוד ארבעה המאושפזים בבתי החולים במצב בינוני עד קשה, וגם עיר כואבת ומודאגת שמא חלילה יצאו השניים ממחבואם כשגרזניהם בידיהם להמשך מסע ההרג.
את מסע הרצח שלהם פתחו שני בני העוולה בנהג שהביא אותם לעיר, הקדוש אורן בן יפתח הי"ד מלוד, אב לשישה ילדים, הגדולה בת 10 והקטן בן שנה וחצי. מכות הגרזן שהנחיתו עליו בטרם צאתם מרכבו חרצו את גורלו למוות כשלאחריה פרצו בריצת אמוק ברחוב אבן גבירול מנסים לפגוע בעוברים ושבים שנמלטו לכל עבר.
הר' מ. שעבר באותו רגע ברחוב עם רעייתו ראה את המחבל עם הגרזן והחל להימלט ממנו, כשהמחבל דולק בעקבותיו על אבן גבירול (לכיוון מאור שרגא). אישתו הספיקה להימלט לבניין סמוך ונכנסה לאחת הדירות כשהיא מבועתת כולה. באותה שניה, חלפה ברחוב הגב' ו. כשהיא נוהגת ברכבה. בחסדי שמים ובאינסטנקט של שניות היא קלטה את המצב המסוכן וניסתה לסייע ע"י שהאטה את רכבה. המחבל היכה ברכבה בגרזן, והנהגת המשיכה בדרכה כדי לברוח ממנו. עיכוב של שניות יקרות אלו גרם למחבלים להפסיק לרדוף אחרי הר' מ., במקום זאת לפנות לכיוון הירידה אל הפארק וכך ניצלו חיו של של הר' מ.
דקות אחדות לאחר השעה שמונה וחצי בערב, שעה בה באורח נס החל הפארק להתרוקן ממבקריו, ירדו המרצחים במדרגות המובילות לשביל סובב הלונה פארק, כשהם דוקרים עוברי אורח. בפתח הכניסה ללונה פארק נתקלו השניים במאבטח שיצא כדי לבחון את המתרחש, ולאחר עימות קצר איתו – ברחו.
"סגן ראש העיר הר' אבי שטרן, שהגיע למקום תוך דקות הוא זה שזיהה שמדובר באירוע בטחוני" מספר מתנדב "איחוד הצלה" ר' יאיר פרוש, שהגיע אחריו. "הייתי בחניון הפארק למטה כשקיבלתי קריאה לאבן גבירול 2, 'אלימות פציעה קשה'. נכנסתי לאוטו נסעתי רוורס אולי עשר מטר ובדרך אני רואה אנשים רצים אלי מכיוון היציאה מהפארק וצורחים 'פיגוע, פיגוע'. עצרתי את האוטו במקום, פתחתי את הדלת ואמרתי לאנשים כנסו ותסגרו את האוטו ורצתי לכיוון הפארק, המחבלים עברו אותי כאילו אני אוויר, הם רבו עם דוד עמר, זה עם הצ'ולנט וחבר שלו אלחנן עלוש (ראו מסגרת) עמר הצליח לתפוס את הגרזן ועלוש שפך עליו משהו ולדעתי זה הוציא את המחבל משיווי משקלו והוא החליט להימלט. עמר ועלוש הצילו את החיים שלי ושל עוד כמה, מה הספק בכלל" חושף שטרן בשיחה עם "קוראים אלעד".
"הלכתי על הנתיב משם הם הגיעו וזיהיתי שלושה פצועים ראשונים ששכבו על השביל עד הכניסה ללונה פארק, כולם מחוסרי הכרה. ברגע שהגעתי לסוף הסיבוב הזה אני רואה את ניידת השיטור עירוני ומעדכן אותם שראיתי שני מחבלים עם גרזנים, לא עם נשק חם. הראיתי להם את הכיוון. לפקח שהיה איתם אמרתי 'אתה מאבטח אותי'. חלפנו על פני שלושת הפצועים מחוסרי ההכרה והתחלתי לפנות לכיוון המדרגות. שם אני מזהה עוד שניים במצב עוד יותר קשה. אני לא נוגע ולא מטפל, אלא חוזר אחורה ורואה שני בחורי ישיבה ליד פצוע אחד. הם שאלו מה אנחנו יכולים לעשות, אמרתי להם אם אתם יכולים תהפכו לי אותו בבקשה. כשהם הפכו את הפצוע הגיע החובש ר' צבי רוזובסקי הוא אמר לי אני מדלג עליו, אמרתי לו לא, יש לו סימני חיים תתחיל החייאה. אחריו הגיעה פרמדיקית. אמרתי לה שכבר עשיתי סריקה ויש חמישה במצב קשה מאוד, כולם מחוסרי הכרה, תתחילי לעבוד על הראשון. זה היה חיים בכור. בחור בן 22-23, (תושב מודיעין עילית) פצוע מאוד קשה. גם אני וגם היא הבנו שמצבו אפסי. היא התחילה לעבוד עליו יחד עם הנט"ן ופינתה אותו לתל השומר, הבחור ב"ה התייצב ואתמול שמעתי שבחסדי ה' מצבו ממשיך להשתפר" מוסיף שטרן.
"אני חוזר חזרה לכיוון המדרגות, אנשים מהמדורגים אומרים לי יש פה מישהו שמתחבא בשיחים. אני עוצר את כולם עד שמגיע חובש עם אקדח. ותתפלאו, הגיעו מספר לא מועט של תושבים יחסית עם נשקים שלופים, לסייע!. לכל חובש עם אפוד הצמדתי מתנדב לסרוק את הפארק עד רחוב בן שטח מחשש שיש עוד מחבל. אני וצביקה כהנא סרקנו את כל הפארק והבנו שאנחנו עם חמישה פצועים למטה. רק בדיעבד, אחרי אולי 20 דקות, אולי אפילו יותר, שאלתי את עצמי איפה כולם, למה אף אחד לא בא אלי. התברר כי כולם, משטרה, מד"א, הצלה, מרבית הכוחות התרכזו באבן גבירול 2, מדובר על מאה מתנדבים" חושף סגן ראש העיר ומחזיק תיק החירום עוד פן לא ידוע בהשתלשלות העניינים באותו ליל בלהות שעברה העיר.
שטרן נזכר בחוויה אישית שחווה תוך כדי הפעילות בפארק: "הגיע אלי בן אדם שלא היה לי מושג מיהו ואיך קוראים לו וסיפר שאשתו מתחבאת בשירותים של בית כנסת "חיים שאל" עם עגלה ושני ילדים קטנים, יחד עם אישה נוספת וילדים. אמרתי לו: קח את המפתחות של האוטו שלי, הדלוק פה בחנייה מאחורה כתוב לך הקוד, תעמיס את כל מי שאתה רואה ותעוף מפה מהר ככל האפשר. הוא לקח את האוטו ומאז שלוש ארבע שעות לא ידעתי בכלל איפה האוטו שלי. חיפשנו את הטרקטורון והמפתחות של הטרקטורון אצלי באוטו. המתנדבים יצאו לסרוק ואיתרו את הרכב והמפתחות".
"מיד שהגענו למקום הבחנו שמדובר בזירה מורכבת" מספר חובש מד"א – הצלה אלעד ניסן היילברון שגר בסמיכות למקום האירוע "בכיכר שכב גבר כבן 40 ליד רכב, כשהוא עם פציעות קשות בגופו, ביצענו בדיקות רפואיות אבל הוא היה ללא סימני חיים במקביל קיבלנו קריאות על פצועים נוספים בפארק הסמוך. ירדנו במדרגות לפארק, והבחנו ב-2 גברים בשנות ה-40 ששכבו במרחק של כ-10 מטר אחד מהשני. הם היו מחוסרי הכרה עם סימני אלימות קשים".
כונן מד"א – הצלה אלעד נוסף שהגיע למקום מהראשונים, מוטי כהן, משחזר "הגעתי למקום. ראיתי את הפצוע שוכב ללא הכרה והתחלתי בפעולות מצילות חיים, מיד האזרחים מדווחים לי שמדובר בפיגוע וישנם נפגעים נוספים. העברתי דיווח למוקד מד"א שהזניק מיידית עוד 5 ניידות טיפול נמרץ ואמבולנסים נוספים וצוותים נוספים שמגיעים. היות שהמחבל מסתובב, נדרשנו גם להתמגן. ללא ספק הייתה זו זירה מרובת נפגעים קשים, ונדרשה יכולת קבלת החלטות מהירה, לאבחן פציעות ודרכי הטיפול. זאת משימה לא קלה. גם כיום מס' ימים אחרי שהאירוע הסתיים, אצלי הוא לא הסתיים. אני עדיין לא מעכל את הסיטואציה" מסכם מוטי כהן בזעזוע.
ר' מרדכי חכמון, עד ראייה לפיגוע, סיפר: "היינו בבית מדרש סמוך לפארק ושמענו צעקות מחבל, מחבל. יצאנו החוצה כדי לנסות לתפוס אותו, אבל הוא הקדים והצליח לברוח, תוך כדי שהוא הורג אנשים ופוצע עוד ארבעה חמישה בני אדם".
בעוד צוותי מד״א ואיחוד הצלה קובעים את מותם של שלושת ההרוגים הי"ד ומפנים את הנפגעים לבתי החולים, יצא ראש העיר הר' ישראל פרוש בקריאה לתושבים להסתגר בבתים. בישיבות כינסו את התלמידים והחלו באמירת תהילים בבכיות נוראות וחשש גדול. בחלק מהישיבות אף נערך רישום לוודא כי כולם נמצאים במקום. בחנויות ובצרכניות הסתגרו מאות קונים שהיו עסוקים עד לאותו רגע בהכנות לשבת הממשמשת לבוא. הפחד ברחובות העיר שהתרוקנו מאדם תוך דקות ספורות, היה ממשי וכל אחד מיהר לשוב לביתו ולבדוק מה שלום בני משפחתו. קולות הסירנות של כוחות המשטרה וההצלה חרכו את רחובות העיר ומאות שוטרים, בליווי מסוקים, החלו לסרוק את אזור הטבח.
שעות של חרדה:
לקראת 11 בלילה המשטרה מתירה לראשי הישיבות הקטנות לשלוח את התלמידים הביתה כמובן בליווי ההורים בעלי הרכבים. גם בעלי החנויות והצרכניות מבינים שהלילה הזה כבר אין מה להחזיק את החנות פתוחה והקונים מתפזרים לבתיהם בחשש גדול. כל העת, מתפרסמות ידיעות על כוחות מיוחדים של ימ"מ או צבא שמקיפים בתים ברחוב הריטב"א, ברחוב בן שטח ובעוד מקומות שעלולים להיות מסתור למחבלים הארורים, לאחר שתושבים התריעו שראו דמויות חשודות.
זמן קצר לאחר הפיגוע, החלו להגיע למקום מפקדים רבים, ובמקביל נפתח במבנה סמינר 'ליברמן' הסמוך חפ"ק משוכלל ובו ישבו כל גורמי הביטחון, ובהם המפכ"ל, השר לבט"פ, מפקד הימ"מ, מח"ט אפרים, ראש השב"כ ומפקדי יחידות מסווגות נוספות. מול מסכים ענקיים ישבו הנוכחים ועקבו אחר החיפושים שנפתחו מהאוויר ומהקרקע אחר המחבלים שככל הנראה כבר הספיקו לצאת מתחומי העיר בתוך פחות משעה והתחבאו מתחת השיח בו נמצאו יומיים לאחר מכן.
לקראת שעת חצות החלו להתפרסם שמות הנרצחים הי"ד: תושבי העיר ר' יונתן חבקוק ור' בועז גול ועמם תושב לוד אורן בן יפתח הי"ד והעיר התעטפה באבל עמוק וכאב לב נורא, אין אונים, עם מניין יתומים חדשים בתוכה ושישה נוספים – בלוד.
עם שחר יום שישי, פרסמו המשטרה והשב"כ את תמונותיהם של שני המחבלים שביצעו את הטבח הרצחני. על פי הערכת מערכת הביטחון השניים, שעבדו בעבר בעיר כשוהים בלתי חוקיים ומכירים אותה היטב – מחזיקים בכלי נשק ויבקשו להוציא לפועל פיגוע נוסף. למפרע התברר כי הזיהוי המהיר של הרוצחים הנתעבים ארע בשל 'פאשלה' של אחד מהם. הוא הפיל את הפלאפון שלו והעניק את המידע שעליו, כולל מתי יצאו ואיך נכנסו לאלעד, לחוקרי השב"כ המנוסים. אגב, מי ש'פרץ' את הטלפון הסלולרי של המחבל והוציא ממנו את המידע יקר הערך, היה חרדי תושב העיר המשרת ביחידת סייבר משטרתית מסווגת והוא הגיע למקום בתוך דקות מהפיגוע וזיהה את הטלפון ברכב.
כוחות משטרה רבים נפרסו ברחבי העיר, מגובים בחיילי מילואים. מצוד נרחב התנהל אחר שני המרצחים שהצליחו להימלט, עד לכידתם ביום ראשון. בהמלצת המשטרה התקיימו הלימודים בבתי הספר ובחיידרים כבר ביום שישי אך רבים מהכיתות היו חצי ריקות. למרות שכוחות הביטחון טענו שהמוסדות כולם נסרקו, והמחבלים כבר לא בתחומי העיר, הורים רבים חששו לשלוח את ילדיהם.
ויהי בנסוע הארונות
עין לא נותרה יבשה כשילדיהם של שלושת ההרוגים הי"ד אמרו את ה'קדיש' בהלוויות הוריהם, שהתקיימו ביום שישי לאחר חצות היום.
קהל רב מהעיר ומחוצה לה ליווה למנוחות את ר' יונתן חבקוק ור' בועז גול הי"ד במסע המשותף שהחל ברחוב אבן גבירול באמירת תהילים מפי הרה"ג אברהם נחשון, בדברי התעוררות נרגשים מפי המרי דאתרא הגרש"ז גרוסמן והגר"מ מלכא והרה"ג יגאל תורג'מן ובקריאה להושיט יד למשפחות השכולות באמצעות הקרן שהוקמה לטובתם – מפי ראש העיר הר' ישראל פרוש.
רב הקהילה הדת"ל הרה"ג רבי אברהם נחשון שליט"א אמר בהספדו בהלוויה כי "בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד". בועז ויהונתן הם קדושים עליונים, ולהם טוב למעלה ליד כסא הכבוד. אך למשפחות ולנו שנשארים בלעדיהם– קשה מאד. המחבלים הערבים לא התכוונו אישית לבועז וליהונתן, הם לא הכירו אותם. הם גם לא פגעו במיוחד באלעד. מבחינתם אין הבדל בין דתי לחילוני, בין חרדי למסורתי, ובין ספרדי ואשכנזי. הם פוגעים בירושלים ובבני ברק, בחדרה ובבאר שבע, בתל אביב ובאלעד. כל עם ישראל נמצא ביחד, וכולו מותקף על ידי הערבים המחבלים. הערבים מנהלים מלחמה נגד עם ישראל. המלחמה היא גם נגד הדת שלנו. האיסלם נלחם נגד היהדות והתורה, וגם של העם הערבי נגד העם היהודי, ואנחנו ננצח במלחמה, בעזרת ה'. הדרך לנצח אותם היא להאמין בהקב"ה, בתורה ובמצוות שהוא נתן לנו, להאמין בדרך שהוא התווה לנו, ולהיות בטוחים בצדקת דרכנו, דרך התורה הקדושה".
לאחר אמירת תהילים מרגשת ע"י הרה"ג נחשון שליט"א, נשא דברים מרגשים המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א. דברי הרמב"ם, אותם זעק המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א במסע ההלוויה הכואב, בנוכחות אלפי אבלים חפויי ראש, הגדירו את חובתנו בשעה קשה זו, בה קול דמי אחינו ובשרינו זועקים אלינו מן האדמה.
"שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב "עונותיכם הטו" וגו', וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה "והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי", כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי". (רמב"ם הלכות תעניות פרק א).
עיר מלאה וגדושה בחכמים וסופרים, עמוסה בישיבות גדולות וקטנות ובמגדלי אור של כוללי אברכים. עיר שעד כה, במשך למעלה מעשרים שנותיה, התהלכו בה בתחושה ש'כל זה רחוק מאיתנו', והנה. המשחית בא אל בתינו. כולם מספרים בדמעות על 'אחינו', זה היה כינויו החביב של ר' יונתן חבקוק הי"ד, המוסכניק מלא השמחה, שכל בעלי המכוניות הכירוהו, שקיבל כל אחד בלבביות ובתואר השגור על פיו: 'אחינו'. עליו, על שני הקדושים הנוספים ועל 16 היתומים החדשים, שמילאו את לבבותינו בכאב אין אונים.
אחריו נשא דברי כיבושין בהתעוררות גדולה המרא דאתרא הגר"מ מלכה שליט"א: "הקב"ה מדבר איתנו בימים אלה ביד קשה, לצערנו התרגלנו קצת כששומעים יריות, לוקחים את זה כדבר מובן מאיליו רח"ל, הקב"ה כאן רוצה לעורר אותנו, לא על ידי נשק אלא על ידי גרזנים, להניף על הנרצחים הקדושים ה"י. זה זועק וזה מחייב אותנו להתבונן ולעשות חשבון נפש, הקב"ה לא מדבר איתנו בשפה שהורגלנו, צריכים לעשות התעוררות יותר חזקה ואולי נוכל להבין את רצונו יתברך. אין ספק שאלה קורבנות ציבור כמו שאמר דוד המלך ע"ה "עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן לטבח".
ריבונו של עולם על מה רצחו אותם, לא על שנאה, ולא על מחלוקת אישית, אלא על יהדותם, אלה נקראים הרוגי מלכות כמו שאומרת הגמרא שנשמתם בגנזי מרומים, שאין כל בריה יכולה לראות את המקום הזה, ולא רק זה, אלא זה קורה בערב שבת, וגם ירדו גשמים אלה סימנים יפים לנשמות היקרות והקדושות שהסתלקו מאיתנו.
בהמשך נפרדו המלווים – כשמסע ההלוויה של הקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד עושה את דרכו לבית העלמין ירקון בפתח תקווה ומסע ההלוויה של הקדוש ר' בועז גול הי"ד – לעבר הר המנוחות בירושלים.
גב' לימור חבקוק, סיפרה כי בעלה הי"ד לחם כל חייו לטובתו של האחר. הוא לא ראה צבעים ומגזרים, רק את נשמת האדם, כולם קיבלו ממנו חיבוק. הוא היה יכול לברוח ממקום הפיגוע, אך הוא בחר שלא. הבן שלי בן ה-6 סיפר כי אבא ראה את המחבלים עם הגרזן והוא הלך להתעמת איתם. הוא נלחם בהם במשך דקות ארוכות, ובזמן הזה מאות ילדים ואנשים ברחו מהמקום – שהיה הומה אדם ובכך נחסכו עוד מאות הלוויות. אני אצטרך לגדל את חמשת היתומים לבד, אמנם אני מעריכה ומודה על התמיכה הענקית שאנו מקבלים בימים האחרונים מאנשים טובים בארץ ובעולם ואני מודה על החיבוק החם והאוהב שאנחנו מקבלים, אך חייבים לראות מה קרה כאן, נגזרה גזירה".
"אני קוראת", הוסיפה האלמנה, "להפסיק לשבת עם המחבלים בממשלה, מספיק לשבת עם הרוצחים האלה. למה? הילד שלי יצטרך מעתה להגיד כל יום קדיש" אמרה בדמעות שליש וקראה לראש הממשלה להתפטר. "אתה עוד יכול לתקן ולחזור בתשובה. אם לא תתקן, הדם של בעלי על הידיים שלך. אם תמשיך לשבת עם רוצחים סביב אותו שולחן אין לך מחילה. אם אתה יהודי, תוכיח שאתה יהודי למען הילד שלי בן השש שראה את אבא שלו נרצח".
הלוויה של הקדוש אורן בן יפתח הי"ד, שהיתה מתוכננת לצאת מהעיר במשותף עם שני הנרצחים האחרים ולהמשיך לעבר עיר מגוריו – לוד, הופרדה ברגע האחרון, לבקשת המשפחה והיא נערכה בבית העלמין החדש בלוד, שם ספדו לו חברו הרב איתן שנרב, אבא של רנה שנרצחה בפיגוע בדולב, הרה"ג אברהם נחשון, אשתו נופר, בנו נועם וראש העיר לוד – יאיר רביבו.
יצוין כי בניגוד לנוהל, אף נציג מטעם ממשלת ישראל לא השתתף בהלוויות. לדברי בכירים בעירייה, בשיחה בין נציג מטעם משרד ראש הממשלה למנכ"ל העירייה מר שי נתן צוין כי השר המייצג יהיה מתן כהנא. אולם בעירייה 'רמזו' להם שימצאו נציג אחר מתוך חשש כי הגעת כהנא עלולה לגרור פרובוקציה ולהלהיט את הרוחות.
שבת של "סגר"
שבת רוויה בחשש כבד ובמינימום יציאות עברה על העיר. מבית הכנסת וחזרה הביתה וזהו. העיר, שבכל שבתותיה מתהלכים ברחבותיה אלפים, צוהלים בברכות של 'גוט שאבעס', מתכנסת בתוך עצמה. לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך. בכל מקום נאמרו פרקי תהילים, כאשר המסוקים ממשיכים לטרטר מעל ולהוכיח שהמרצחים לא נלכדו עדיין והסכנה אורבת בחוץ, והכניסו מורך בליבות רבים.
יצויין שבמהלך השבת למדו אלפי בני ישיבות בהיכלי הישיבות בעיר, כאשר בכל מהלך השבת לא הוצבו שום מאבטחים בפתחי מוסדות התורה. בעירייה יודעים ש'תורה מגנא ומצלא', אך עדיין, מן הראוי היה לנהוג במידת זהירות ולהציב שומרים, שיסייעו בדרך הטבע לשמירה על לומדי העיר.
חיילים יצאו מתוך הניקוז
במהלך השבת מעמדים מרגשים נראו בבתי הכנסת כאשר תושבים רבים עלו לתורה, כדי לברך ברכת הגומל, לאחר ששהו סמוך למקום הפיגוע וחשו כי זכו לנס משמים בהינצלם מהפיגוע הנורא.הרה"ג רבי רחמים ברכץ שליט"א, מרבני 'דרשו', סיפר: "עמדתי בחלון והשקפתי אל הרחוב ופתאום ראיתי דבר מדהים. באמצע הכביש מתרומם לו פתאום מכסה ביוב ומתוכו יוצאים… שמונה חיילים עם נשק ופנסים.
"ירדתי לברר את פשר המחזה המוזר ואחד מהם הסביר לי שבמסגרת החיפושים אחר המרצחים שנעלמו הועלתה אפשרות שהם הצליחו להשתחל אל מערכת ניקוז מי הגשמים ולהסתתר בתוכה. ולכן ירדנו אל התעלות וסרקנו אותם, לוודא שהם אינם מסתתרים מתחת לפני האדמה.
החייל הוסיף "איזה מזל ששבת היום. ביום חול, עוד היו מצלמים אותנו יוצאים מהביוב והתמונות היו מתפרסמות בכלי התקשורת.." וציין כי ההליכה בתעלות היתה קשה במיוחד בגלל הכיסים המלאים: "התושבים כאן לא מפסיקים לתת לנו שוקולדים וגלידות ועוגות… אנחנו כבר לא עומדים בכמות האוכל שמעמיסים עלינו…".
עשרות פעילי ימין הפגינו במוצאי שבת בכניסה לעיר, בעקבות המצב הביטחוני בארץ והפיגוע הרצחני. המפגינים התעמתו עם שוטרים וחיילי צה"ל שניסו לפנותם ובמקום התאספו גם עשרות סקרנים, כשכל העת מנסים המפגינים לרדת לכביש הכניסה ולחסום אותו. הדבר יצר פקקי ענק ושעות מורטות של נהגים ותושבים שרק רצו לחזור לעיר אחרי שבת. תושבי החלק התחתון של העיר סבלו מרעש פיצוצי זיקוקים שהגיעו למקום והתעמתו עם המשטרה, כמעט עד 3 לפנות בוקר. שלושה מפגינים נעצרו לחקירה במשטרת ראש העין ושוחררו כעבור שעות אחדות.
המרצחים נלכדים
ביום ראשון לפני הצהרים, מעט לפני השעה 11 בבוקר, תפסו כוחות הביטחון את שני המרצחים כשהם מסתתרים בין השיחים בשטח פתוח בסמוך לעיר, במרחק של כקילומטר אחד בלבד ממקום הטבח. השניים הודו בו במקום כי הם מבצעי הרצח.
מתברר כי בשבת איתר כוח צבאי טיפות דם על גבי שטרות שהושלכו בקרבת מקום לאזור שבו נתפסו המחבלים. המימצא נלקח לבדיקה וביום ראשון חזרו אנשי כוחות הביטחון וערכו סריקות בשטח. בעודם סורקים הבחינו בתנועה חשודה תחת אחד השיחים וזיהו בתוכו את המחבלים.
כוחות נוספים הוזנקו ותוך זמן קצר בוצע המעצר בנשקים שלופים. במהלך הסריקות לאחר המעצר נמצא הגרזן באמצעותו ביצעו המרצחים את הטבח המחריד. מוקדם יותר תפסו כוחות הביטחון את הטלפונים של השניים, שם הותירו צוואות וטענו כי ביצעו את הפיגוע בשל המצב בהר הבית.
הידיעה המשמחת (בנסיבות הקיימות), כצפוי עברה כאש בשדה קוצים בעיר, ואנחת רווחה נשמעה ברחבי העיר, כאשר בחלק מבתי הספר אף החלו הבנות באמירת מזמור לתודה, יחד עם המנהלת, עם היוודע הבשורה לה המתינו התושבים כל כך הרבה זמן.
בהודעה רשמית שפורסמה זמן קצר לאחר התפיסה נאמר: "בסיום מבצע משותף של משטרת ישראל, שב״כ וצה״ל נתפסו שני המחבלים שביצעו את הפיגוע באלעד, סמוך לעיר. המרדף המשולב כלל הפעלה של אמצעים טכנולוגים, מודיעיניים, כוחות איסוף ויחידות מיוחדות, בהן יחידת מגלן, יחידת מרעול, לוחמי חטיבת הקומנדו ובסיוע מסוקי היחידה האווירית של משטרת ישראל. צוות משולב הבחין בשתי הדמויות החשודות בסמוך למחצבה".
מתשאול שנערך לרוצחים בשטח עולה כי הם ישבו באותו תא שטח – השוכן מאות מטרים ממקום הפיגוע – במשך שלושה ימים ברציפות. הם שרדו ללא כל מזון או מים. על גופו של אחד מהם אותרו סימני חבלה ככל הנראה, מהמאבק שניהל כנגדו אחד הנרצחים הי"ד.
"עבדנו קשה ימים כלילות", סיפר מפל"ג ביחידת מגלן, סגן י', "כחלק מהסריקות, זיהיתי שיח שתחתיו יש גוש של שיחים שנושם, התקרבנו ושם מצאנו את המחבלים". מאוחר יותר, יספרו החיילים בעירייה כי למעשה הם כמעט עברו את השיח תחתיו התחבאו המחבלים, "אך פתאום היתה לנו איזו תחושה מוזרה לגביו, חזרנו אחורה, הרמנו את הענפים וראינו את שני המחבלים שרויים בערפול מתחתיהם.
בשלב הזה התערב רכז שב"כ שהצטרף לחיפושים, וקרא להם בערבית לצאת החוצה על ארבע, "גם בלי זה הם לא יכלו כבר ללכת", תיאר אחד החיילים. "מאיפה באת?" שאל רכז השב"כ את המחבל, והוא ענה לו "מהפיגוע באלעד. ("עמאלייע פיל אלעד") היכינו שם אנשים, אני וחבר שלי", פירט.
למחרת לפנות בוקר של יום שני, חזרו שני המרצחים ימ"ש לזירה בליווי כוחות גדולים של משטרה ושב"כ ושיחזרו אל מצלמות המשטרה את מסע ההרג שלהם, לפרטי פרטים. שחזור זה ישמש את החוקרים כראיה נגדם לכשיעמדו למשפט.
סיגריה לרוצח
זמן קצר אחרי לכידת שני המרצחים נפוץ סרטון בו נראה אחד מהם מעשן סיגריה שהוענקה לו ע"י חוקר השב"כ. התיעוד עורר זעם רב נוכח מה שנתפס, כמתן פינוק למחבל, שרצח בדם קר שלושה יהודים. אלמנתו של הקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד התייחסה לסערה שפרצה ואמרה: "למה נתנו להם סיגריות?! על מה ולמה?! מספיק עם בית המלון למחבלים בזמן שהילדים שלי בוכים 'איפה אבא?'.
אילן שגב, רכז שטח ובכיר לשעבר בשב"כ הסביר בריאיון לתקשורת את הסיבה להענקת הסיגריה. "חלק מהטיפול באנשים שנעצרים, בוודאי כאלה שהולכים לקראת חקירה, זה לנסות ולתת להם תחושה של נינוחות ולהרגיע אותם. אני מניח שהשניים האלה היו במתח גבוה מאוד מאז הפיגוע ועד לתפיסתם, כי הם הסתתרו וברחו. אולם, מרגע שאתה מרגיע את הנחקר, כשהוא יגיע למתקן החקירות יהיה הרבה יותר קל לשבת ולדבר איתו, זה חלק מהעבודה".
אילן הבהיר: "נכון, זה רוצח מתועב שכל אחד מאיתנו היה רוצה לתת לו שתי סטירות – אבל בשלב הזה, שאתה רוצה לחקור אותו ולהוציא ממנו הרבה מידע, ההתייחסות אליו היא שונה".
"חמין" הציל חיים
תושייה של רגע, שפקדה בחסדי ה' את שני בחורים צעירים תושבי העיר – דוד עמרוסי (23) ואלחנן עלוש (24), במפגש הבלתי מתוכנן עם שני המרצחים בשעה שישבו ברכבו של אחד מהם בסמוך לפארק העירוני וטעמו להנאתם מ…חמין שהביאו עמם, הצילה אותם וככל הנראה גם אחרים שהיו בליל שישי האחרון על מסלול מסע הרצח של שני המרצחים הנתעבים מגורל דומה לזה של ר' יונתן חבקוק, ר' בועז גול ור' אורן בן יפתח הי"ד ושלושת הפצועים קשה (ה' ישלח להם רפואה שלימה).
"מכות הגרזנים שהטיחו המרצחים ברכב, משני צידיו, הביאו את אלחנן להשליך את צלחת הטשולנט המהביל היישר אל… פרצופו של הרוצח שבא מהצד שלו והוא נסוג לאחור, בעוד אני תופס בצידו השני של הגרזן שבידי המחבל שבא מהכיוון שלי. אני לא מנסה להסביר את זה. אולי הם נכנסו לרגע של הלם מהתגובה הבלתי צפויה שלנו. המחבל שהיה קרוב אלי התרחק טיפה והיה נראה כאילו הוא הולך לעזור לחברו בצד השני של האוטו אבל לפתע נשמעה סירנה של ניידת משטרה והשניים החליטו לנטוש מיד את המקום ולברוח" שיחזר דוד עמרוסי את הרגעים בו קיבלו השניים את חייהם מחדש – במתנה.
עמרוסי, שנפצע קלות מרסיסי הזגוגיות שהתנפצו וחברו עלוש בירכו בשבת את ברכת "הגומל".
איש לא נעדר ממבחני 'דרשו'
במרחק של כ-300 מטרים בלבד מזירת הפיגוע הקשה, בבית הכנסת 'דרך החיים', פועל מוקד מבחן של 'דרשו' בימי שישי ובמבחנים התקופתיים, כמו 'המבחן המסכם' הנערך אחת לארבעה חודשים על 120 דפי גמרא שנלמדו במסגרת 'הדף היומי'.
"בבוקרו של יום שישי, אחרי הלילה הקשה שעברה העיר, חשבתי לעצמי שבוודאי חלק גדול מהנבחנים הקבועים יחליטו לוותר על ההשתתפות במבחן, או יבקשו שנשלח להם בפקס והם יעשו אותו מהבית", מספר הרה"ג יוסף ברכץ, פעיל ותיק ב'דרשו' וב'אחינו' המופקד על המבחנים. "באותו בוקר גם פגשתי בכיר במשטרה שהגיע לעיר ושאלתי אותו אם יש מניעה ביטחונית לקיים התכנסות כשהמצוד אחר המחבלים עדיין בעיצומו. התשובה שקיבלתי היתה שאין שום חשש נוכח המספר הגבוה מאוד של אנשי הביטחון הממלאים את העיר.
"אני מכיר את 'דרשו' ומבין את החשיבות. ליתר ביטחון אדאג שתהיה לכם אבטחה מיוחדת" הבטיח השוטר הבכיר.
"ואכן לאורך המבחן ראיתי אנשי ביטחון ממוקמים מול בית הכנסת ובסביבה, חלקם בבגדים אזרחיים, וגם בתוך בית הכנסת עצמו ישב איש ביטחון בלבוש אזרחי חמוש באקדח ועיניו עוקבות בערנות רבה אחרי המתחולל כדי לזהות כל סכנה ולטפל בה ברגע שהיא מתעוררת חלילה. להפתעתי הרבה, כל הנבחנים הקבועים הגיעו ולא נעדר מהם איש. האווירה היתה מאוד כבדה, האסון עדיין טרי, החשש קיים, המסוקים המרחפים באוויר ואנשי הביטחון המפטרלים ברחובות מקנים מצד אחד תחושת ביטחון ומצד שני גם די מלחיצים כי אי אפשר לשכוח שהאזור מאוים על ידי רוצחים שפלים, חיות טרף של ממש, המסתתרים בסביבה" מציין הרב ברכץ.