עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה
אלעד התעטפה ביום שלישי השבוע באבל כבד עם השמע הידיעה המצערת והמעציבה על פטירתה בדמי ימיה של האישה החשובה והצדקנית, מרת נחמה רויזא דויטש ע"ה, אשת האברך החשוב הרה"ג רבי אליהו הכהן דויטש שיבדלח"א, מוותיקי וחשובי קהילת "היכל זרח" שברחוב חוני המעגל, לאחר תקופה של הזדככות בייסורים קשים ומרים, שקיבלתם באהבה ובאמונה זכה ותמימה שהפליאו את כל סובביה.
ערש הולדתה של המנוחה ע"ה היתה בפתח תקוה בבית הוריה החשובים הר"ר שמואל חיים ביקסר שיבדלח"א ורעייתו ע"ה. כבר משחר נעוריה התבלטה במידותיה הנאצלות ובאישיותה הקורנת, והשפיעה על כל מכריה מטוהר יראתה וממאור פניה.
המנוחה ע"ה הייתה למודת סבל ומכאוב משחר טל ילדותה, והפליאה את כל סובביה ובני משפחתה בקבלת הדין באהבה ובאמונתה היוקדת התמה והטהורה, כשהתגברה על כל הקשיים ובעלייתה במעלות אין ספור ביראת שמים, במידות תרומיות ובצניעות מופלגת.
התחנכה בסמינר בפ"ת בראשות הרב הילדסהיימר שליט"א, והיתה לאות ולמופת בקרב הצוות והתלמידות בכל הליכותיה, עד שזכתה להקים את ביתה המפואר עם בעלה הרה"ג ר' אליהו שיבדלח"א, מהת"ח החשובים בעירנו, השוקד על התורה והעבודה יום ולילה, ולגדל ולחנך את ילדיהם במסירות מופלאה על אדני התורה והיראה.
המנוחה הצדקנית ע"ה נודעה בקרב מכיריה ובשכונתה כאשת חסד מופלגת, צנועה וחסודה, האירה פנים לכל אחת ואחת, קטנה כגדולה, ובכל נפשה ומאודה טרחה בעשיית טוב לכל נצרך, והפליאה לעשות בעזרתה המרובה לכל הסביבה בעת שמחה וכדו', ללא שהחזיקה טובה לעצמה כלל, בפשטות ובענווה.
לפרנסת ביתה עבדה בסמינר פ"ת כאחראית על ענייני המשכורות וכיוצ"ב, וכל אנשי הצוות, החינוכי והניהולי, עמדו נפעמים מיושרה המופלג ומנקיותה הגדולה בענייני ממונות תוך כדי מסירות נפשה לסייע לכל נצרך ולעזור בכל בקשה בטירחה מרובה שלא על מנת לקבל פרס, מתוך עדינות נפש וצניעות גדולה. סיפר בעלה יבדלח"א, שבאחד הימים השקיעה שעות רבות, מעבר לנצרך, לעזור למאן דהוא במקרה מסויים, ומחמת אי הבנה טעו לחשוב שלא קיבלו את התוצאה המצופה, והמטירו עליה קיתונות של טענות ומענות על לא עוול בכפה. למרות זאת שתקה וקיבלה הכל באהבה ולא באה בטרוניה עם איש, באומרה לבעלה: "באנו לעולם לעשות מה שאפשר כדי לעזור לאחרים".
בחודשים האחרונים נחלשה, ובליל תשעה באב התאשפזה ומצבה החמיר. רבים קרעו שערי שמים לרפואתה וקיבלו על עצמם קבלות טובות לזכותה, אך נגזרה הגזירה ונלקחה בחטף לבית עולמה ביום ג' י"ב מנ"א כשבני משפחתה סביב מיטתה קוראים בבכי את קר"ש ואומרים את הוידוי כנהוג.
בהלוייתה שיצא מביתה ברחוב חוני המעגל השתתפו מאות מתושבי העיר ההמומים, שמיאנו להאמין לשמועה הנוראה, וכאבו את דבר הסתלקותה של אישה צדקנית זו מעמנו בדמי ימיה בקיצור ימים ושנים בעווה"ר, בהשאירה אחריה יתומים רכים ללא משען ומשענה.
פתח את מסע ההספדים המרא דאתרא הגרש"ז גרוסמן שליט"א, בקוראו "לב מי לא יחרד", על האש אשר יצאה מלפני ה', כשפגעה מידת הדין במשפחה כה יקרה וחשובה, ועורר את הציבור לחפש דרכים ולשוב אל ה' בעקבות המאורע הנורא, וללמוד מאורחותיה והליכותיה המופלאות של המנוחה הצדקנית ע"ה, בשמירת הלשון, באחיזתה בפלך השתיקה, ובהעמדת הבית על תילו במסירות נפש מופלאה. ואמר שבוודאי אפשר להמליץ עליה את כל פסוקי המזמור "אשת חיל".
הרה"ג רבי עזריה הילדסהיימר שליט"א, מנהל הסמינר הנודע בפ"ת, הפליא בסיפורי הוד על דמותה האצילית, ועל התגברותה על כל הקשיים וכנגד כל הסיכויים, עד אשר העפילה למדרגות גבוהות ונשגבות, שאפשר לומר שכמעט לא נמצא כמותה.
בשם קהילת "היכל זרח" ותושבי השכונה ספד בקול בוכים בדברי התעוררות נרגשים הרה"ג רבי יצחק שוורץ שליט"א, על הדמות שחסרה לשכונה כעת, ועל החובה המוטלת על כל אחד ואחד ללמוד ממעלותיה המיוחדות שזכינו לראות בחיי חיותה, ותאר בהתרגשות את גודל מעלת הבית אשר הקימה עם בעלה הדגול שליט"א, ואת הקרבתה העצומה לתורתו ולתורת בניה היקרים שמסרה נפשה למען חינוכם הטהור. כן הפליא לתאר את תפילותיה הזכות ואת חסדיה המרובים שעשתה מתוך פשטות וענווה כדבר מובן מאליו, ברגישות מיוחדת.
בעלה הרה"ג ר' אליהו שיבדלח"א נפרד ממנה בקול בוכים, בהצדיקו עליו דין שמים באהבה, ובהודאה להשי"ת על הזכות שנפלה בחלקו לאשת חיל כזו, כמו"כ סיפר סיפורי מופת על דמותה הגדולה, אשר עם כל שלל מעלותיה הנשגבות הלכה בצידי דרכים בפשטות ובענווה, ולא החזיקה טיבותא לנפשה, לא אבתה בפרסום וכדומה כלל, אלא הכל עשתה לעשות רצון קונה ולמען טובת האחר ללא הבדל קטן כגדול, וציין שכאשר היתה נפגשת עם אנשים אחרים בהזדמנויות שונות, יצאו כולם בהתפעלות עצומה מאישיותה הנעלה, כנאמר "אשת חיל מי ימצא". וסיים בתפילה ובבקשה שתהא מליצת יושר בפני כיסא הכבוד על כל המשפחה, ובפרט על ילדיה הרכים שהותירה לאנחות, שיזכו לגדול בדרך אשר הנחילה להם במסירות נפש, דרך התורה והמצוות.
כמו"כ נפרדו ממנה בבכי ומספד אביה שיבדלח"א, הר"ר שמואל חיים ביקסר שליט"א, ואחיה הר"ר אשר ביקסר שליט"א.
חתם את שורת ההספדים, בבית החיים סגולה בפ"ת, בנה הבה"ח אליעזר ני"ו, מבחירי ישיבת "בני ראובן", בציינו את גודל אהבת התורה שפיעמה בה ושהנחילה בביתם, ועל תשוקתה וצימאונה לכל דבר תורה ששמעה, ושמחתה העצומה בראותה את בניה שוקדים על התורה ועל העבודה. הוא סיפר, שתמיד כשהלך ללמוד תורה, ציידה אותו בדבר מה מתוק, באומרה לו: "שיהיה לך מתוק, אך תדע שהתורה היא הדבר המתוק בעולם"!.
בשעת לילה מאוחרת נטמנה בביה"ח סגולה בפ"ת, בהשתתפות רבים מתושבי העיר, שמיאנו להיפרד מדמות אצילית וגדולה זו, וקיבלו על עצמם ללמוד מדרכיה ולהתחזק ממידותיה, ויהא זה לעילוי נשמתה הטהורה!. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים!