בעוד העולם כולו נושא עיניים לנעשה בגבולות אוקראינה, ועוקב בדאגה אחר זירות הלחימה השונות, התגלתה הסיבה לנסיעותיו התכופות של ראש העירייה לחו"ל, ומתברר כי כמו תמיד, יש גם את הנקודה היהודית.
כידוע, אוקראינה היא ערש הולדתה של החסידות, כאשר כמעט כל חסידות המכבדת את עצמה מתפארת בשמם של עיירה או כפר ברחבי ערבות אוקראינה הקפואות.
בשבועות האחרונים, עם התגברות הלחימה, עולה חשש רב בקרב רבות מהחצרות באשר לעתידם של ציוני גדולי הדורות הטמונים באוקראינה. זירות הלחימה מתרחבות ובימים האחרונים הם כבר ליחכו את שולי קבריהם של לא מעט מגדולי החסידות.
אנחנו חושפים כאן מידע, שיש רבים שביקשו למנוע את חשיפתו, אבל כנאמנים לקו שלנו, לחשוף כל דבר בלי מורא ומשוא פנים, אנחנו מביאים את המידע.
ובכן, מתברר שבימים האחרונים מתקיימות שיחות אינטנסיביות בין עיריית אלעד לשלטונות רוסיה ואוקראינה, כדי להעלות את קבריהם של גדולי הצדיקים לבית העלמין המוקם בימים אלו באלעד.
הכל החל בפניה של ראש העיר הרב ישראל פרוש לנשיא אוקראינה זלנסקי, עם עותק מקביל לנשיא רוסיה פוטין, בו הוא כותב בין השאר:
"כאורח קבוע בציוני הצדיקים במדינתך, אני חש בימים אלו דאגה עמוקה, יחד עם כל עם ישראל, מהחשש לחילול קברי הצדיקים ברחבי אוקראינה.
"לשם כך, אנחנו מוכנים לפעול להעברה מידית של ארונות הצדיקים מבתי העלמין הפזורים ברחבי אוקראינה, ולהבריח אותם מאזורי המלחמה אל מקום בטוח יותר".
בהמשך מכתבו, מפרט פרוש את הפתרון המוצע. "אנחנו מאמינים שגם אליכם הגיע המידע על כך שאנחנו מקימים בית עלמין חדש, ושניצחנו את העתירה בבית המשפט, ובכן, כרגע יש לנו המון קברים פנויים, ואנחנו מקווים שזה יישאר כך. אנחנו צעירים ורוצים לחיות הרבה זמן.
"לכן, הפתרון שאני מציע, הוא שנעלה את הקברים לכאן לארץ ישראל, ונפתח פה חלקת צדיקי הדורות, לתועלת כל הצדדים".
לכתבנו נודע, כי עם הגעת המכתב, זומנה פגישה דחופה במדינה ניטרלית, שם נפגשו אכן ראש העיר ישראל פרוש ונשיא אוקראינה זלנסקי, ולצידם נציגי מספר קהילות גדולות בישראל. בפגישה, כך הודלף לנו, האווירה היתה חיובית, אך סלע המחלוקת, איך לא, היה הכלכלה.
מעבר לעלות השינוע, שככל הנראה יחולקו על ידי החצרות השונות על פי הסיכום שהושג בפגישה, העלה הנשיא זלנסקי טענה נוספת. לדבריו, כלכלת אוקראינה נשענת לא מעט על כספי התיירות של יהודים העולים על קברי צדיקים. "אם תעלו את הקברים לישראל", טען זלנסקי באמצעות המתורגמן, "הכלכלה שלנו תקרוס גם אחרי שהמלחמה תסתיים. אנחנו חייבים 'עוגן כלכלי', כמו שאתם אוהבים להגיד", סנט בפרוש.
ביום הדיונים השני, נראה כי הצדדים הגיעו להסדר שיאפשר את המהלך. על פי ההסכם שמתגבש, עיריית אלעד תקים ועדת חלוקת הכנסות בין אלעד לאוקראינה, כאשר חלק גדול מההכנסות הצפויות להכנס לאלעד עם השלמת המהלך, יועברו בדואר דיפלומטי מידי מספר חודשים לממשלת אוקראינה".
בשלב זה עמלים בעירייה, יחד עם הרבנות הראשית לישראל, ואנשי החברא קדישא פתח תקווה, על השלמת התכנון הלוגיסטי המורכב.
בעירייה סירבו להתייחס באופן רשמי למידע. עם זאת, הם לא הכחישו אותו באופן גורף. לאחר מכן מסר לנו גורם בכיר בעירייה, שלא לציטוט כמובן, כי "אם הכל יילך כשורה, סביר להניח שתורמי קופת קרן ישראל עמך לחלוקת הקמחא דפסחא, כבר יזכו שמניין תלמידי חכמים מהעיר יישאו בערב פסח תפילה להצלחתם על קברי הצדיקים בבית העלמין אלעד".
בתוך כך, התנגדות ראשונה כבר הוגשה לבית המשפט על ידי הוועד השפוי לתושבים בעיר, שטענו במרכזה של העתירה כי "העיר אלעד משופעת בצדיקים, ולא חסרים לנו צדיקים ממקומות אחרים".
עוד נודע כי בסיעת ש"ס העירונית, בראשותו של הר' בוטבול, כבר פנו באופן רשמי לראש העיר, בדרישה שיועלו קברים גם ממדינות יהדות ספרד. בפניה נכתב בין השאר כי "אנחנו דורשים שלפחות 50 אחוז מהקברים שיועלו יהיו של בני עדות המזרח".
עוד התנגדות נשלחה ישירות לממשלת אוקראינה מגורמים שהעדיפו לשמור את שמם חסוי, הם טענו כי אלעד היא אזור מלחמה מסוכן יותר מאוקראינה, ולכן הם מבקשים מהם לחזור מההסכמה עם אלעד.
כמו כן, נשלח מכתב נוסף לפרקליטות אוקראינה בטענה לשחיתות, אך המכתב יורט בדרך על ידי השלטונות הרוסיים שהשתלטו על הדואר האוקראיני.