בלבבות כואבים ודווים, מאות רבות, ובתוכם תושבי העיר, ותלמידי ישיבת 'תורה בתפארתה' ורבניה, ליוו במוצאי ש"ק למנוחות את תושב העיר, בן העלייה האברך הצעיר הרב ישראל קיסוס זצ"ל, שנסתלק לאחר שטבע בכינרת ביום רביעי בשבוע שעבר, והוא בן 22 בפטירתו.
המנוח זצ"ל נולד לאביו הרב חיים, ולאמו מרת רחל חיה שיבלחט"א, מחשובי תושבי שכונת 'רמת שלמה' בירושלים. בילדותו קנה תורה ונתחנך בת"ת "תורה ברמה" בשכונת מגוריו שם עשה חייל בתורתו וניכר בעדינותו ובנועם הליכותיו, בהגיעו לישיבה קטנה עלה ללמוד בישיבת 'יקירי ירושלים' לצעירים שם הוסיף בהתמדתו ושקידתו בתורה, ולאחריה המשיך את צמיחתו בישיבת 'תורה בתפארתה' השוכנת פאר בעירנו, שם עלה והתעלה במעלות התורה והיראה. בתור בחור, בלט ישראל בכשרונותיו הברוכים ובמידותיו התרומיות, ונתקשר בראשי הישיבה ורבניה מהם למד תורה, והיה בולט בעמלו התמידי להבין ולחזור על שיעורי הרמי"ם. חבריו מהישיבה מספרים כי התבלט במיוחד בענייני שמירת הפה והלשון, כאשר מעולם לא שמעו ממנו מילה רעה על אחר. "תמיד היה מסתכל בעין יפה על כל אחד ומעולם לא היה צריך לומר ביקורת. תמיד היה חיוך על פניו והיה משמח את כולם". אחד החברים מציין כי המנוח ז"ל נסתלק בדיוק בשבוע פרשת תזריע-מצורע שבהם לומדים להיזהר בשמירת הלשון.
בהגיעו לפרקו לפני כשנתיים נישא לרעייתו לבית משפ' קרוצ'י מרח' אבן גבירול בעיר, כאשר הזוג הצעיר קובע את משכנו בעיר ואף למד בכולל של הרה"ג רבי משה קצב שליט"א בבית כנסת מאור שרגא בעיר. לפני כשנה נולדה לו בתו הבכורה תחי', אותו כבר לא תזכה להכיר.
לפני כשבוע נסע לנוח מעט בכינרת ולנפוש לקראת תחילת זמן קיץ, ונכנס למים עם קיאק מתנפח ובשלב מסויים ירד ממנו על מנת לשחות במימי הכנרת, אך ככל הנראה נסחף עם הרוחות העזות שהחלו לנשוב לקראת שעות הערב והם שגרמו ל"ע להיסחפותו ולטביעתו. כוחות ההצלה שהוזעקו החלו בחיפושים אחריו במים, חיפושים שנמשכו ימים ולילות וכללו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מסוק של המערך האווירי במשטרה, סירות שיטור ימי, אופנועי ים ואף כוחות צה"ל מזרוע הים.
עד שבשבת לפנות בוקר נמצאה גופתו של המנוח ז"ל בעומק של 22 מטר, על ידי לוחמי אח"י בת ים מיחידת האיתור של שייטת 3, והיא נמשתה מעומק הכנרת על ידי לוחמים צוללים מהיחידה למשימות תת מימיות של זרוע הים.
במהלך ימי החיפושים רבים התפללו לישועה ולהצלה, כאשר עוד ביום רביעי בלילה נערכה תפילת רבים של חבריו בני הישיבה על ציונו של מרן החזו"א בבית העלמין בבני ברק.
ראשון המספידים בהלוויה שהתקיימה לאחר חצות ליל מוצאי שבת, בבית ההלויות בהר המנוחות בי-ם היה הרה"ג רבי שלמה ברסקה שליט"א שהחל בקול בוכים לעורר על כך שהקב"ה אמר 'בקרובי אקדש'. "ישראל ז"ל היה מתמיד בתורה, כשהמנקה בבית מדרש היה מגיע לנקות, ישראל היה מבקש ממנו אם אפשר להישאר בצד ללמוד עוד כמה דקות. ישראל סייע לבחורים שהיה להם קשה ללמוד, והסביר להם הכל בסבלנות אינסופית, הנשמה של ישראל הייתה מוכנה וזכה לעלות למעלה, אבל אותנו הוא השאיר לאנחות".
לאחריו עלה להספיד הג"ר דוד בעדני שליט"א שאמר בהספדו כי ישראל ז"ל הוא קרבן ציבור על כולנו, והשבר הוא שבר של כל עם ישראל, וישראל הוא שליח ציבור של כולנו, ושיבקש מריבון העולמים שירפא אותנו מהשבר הזה שאיננו טבעי בכלל, שירפא את ההורים ואת האלמנה שיחי', שירפא את כולנו,
לאחריו עלה להספיד הגאון רבי רפאל גפן שליט"א מראשי ישיבת 'תורה בתפארתה' שהספיד בקול נשנק: 'אוי מה היה לנו, גדול כים שברנו מי ירפא לנו' אין מילים לתאר את גודל השבר, את גודל הכאב, הלב של כולנו שותת דם, ר' ישראל כל מכיריך יודעים להעיד שהיית דמות של ת"ח נקי וטהור, איזו התמדה, איזו עמקות בעיון ובבקיאות. קיווינו כולנו לראותך גודל ת"ח לתפארת, מפארי גידולי בית מדרשנו, צר לנו עליך אחי נעמת לנו מאוד. נעמת לכולנו מאוד מאוד. איך שהצטיינת בנעימותך הנדירה, התקיים בך מאמר חז"ל ' ואהבת את ה' אלוקיך-שיהיה שם שמיים מתאהב על ידך, מה הכל אומרים עליו, אשרי ישראל שלמד תורה, אשרי אביו שלימדו תורה', כמה נאים דרכיך, כמה מתוקנים מעשיך. כל חבריך מספרים שמימיך לא פגעת באיש, לא דיברת רע על אדם, לא כעסת, כזו נעימות, כזו עדינות, והוסיף, שהקב"ה בחר בישראל ז"ל לזעזע את כולנו, ועלינו להזדעזע מכך. עוד הוסיף לדבר על גדלות האמונה שהמשפחה הראתה, וקידשה שם שמיים, בימים הקשים שעברו עליהם.
לאחריו עלה להספיד הג"ר אורי דיקמן שליט"א משגיח בישיבת 'תורה בתפארתה' שעורר על כך שכשעמדנו בראש השנה וביוהכ"פ ואמרנו 'מי יחיה ומי ימות מי בקיצו ומי לא בקיצו ומי במים' לא חשבנו על כזה אסון, כמה טהרה, טבלת ארבעה ימים ונתקדשת בכל מיני קדושה, והוסיף לומר כי כעת ישראל ז"ל רוצה שנעשה דברים לעילוי נשמתו, עוד הוסיף לחזק עניין שהמנוח ז"ל הצטיין בו, והוא עניין שמירת הדיבור.
עין לא נותרה יבשה כשאביו הרב חיים שליט"א הצדיק עליו את הדין באהבה, והודה להקב"ה על שזיכה אותו לעשרים ושתיים שנה לכזה בן מיוחד, וסיפר על כיבוד הורים מיוחד שהצטיין בו, עכשיו בערב פסח הגיע לעזור כל הזמן, וסיים בעדות על בנו שהוא היה 'ספר מוסר מהלך'.
חמיו הרב דניאל קרוצ'י שליט"א סיפר על האור שהספיק להכיר במשך שנתיים מאז שהתחתן, על האוירה הנעימה שהשרה תמיד בבית, בדברי תורה שנאמרו על ידו בכל פעם שהגיע לביתו, על סעודות השבת במחיצתו וביקש שיעורר רחמים על בתו האלמנה תחי' שתתחזק מהשבר הגדול הזה, וכן על שאר בני המשפחה, והחברים.
סגרה"ע הרב יהודה בוטבול ידיד המשפחה, עורר על כל הצרות והטרגדיות שארעו לאחרונה בעיר עם יתומים ואלמנות ל"ע, ושאין הצרות האחרונות משכחות את הראשונות, והוסיף לחזק את עניין אהבת חינם ולהרבות שלום בפרט בימים אלו של ספירת העומר.
גיסו הרב יעקב ישראל לוי שליט"א סיפר על כך שהשאיר מחברות שלמות של סיכומי סוגיות וחבורות בעניינים שונים, ועל כך שהיה מתמיד עצום בשעות לא שעות.
לאחר מכן נאמרו פסוקי ייחוד וקבלת עול מלכות שמיים בהתעוררות עצומה ונוראה ולקראת השעה 1 בלילה ליווהו המונים בדרכו האחרונה למקום מנוחתו בהר המנוחות בי-ם.
האלמנה תבלחט"א מספרת ל'קוראים אלעד' בהתרגשות, על כך שישראל ע"ה דאג תמיד לכולם, ממש מסר את נפשו וזמנו לטובת האחרים, בצורה מעוררת השתאות. "ישראל דאג תמיד לכל אחד ואחד מחבריו. היו מתקשרים אליו חברים מ'תפארתה' עם שאלות ובעיות שונות, וישראל תמיד דאג לטפל, לתמוך ולסייע. תמיד שם לב לכל אחד שנמצא במצוקה וכאב בכל לבבו פירוד לבבות". האלמנה תחי' מבקשת: "מלבד הלימוד והמשניות, התפילות והחיזוקים לעילוי נשמתו, אני סמוכה ובטוחה שרצונו הוא שכולנו נתחזק לא לדבר על אחרים, לא לדבר לשון הרע ולדאוג כל הזמן לקירוב לבבות. כל אדם שניגש אליו ידע שישראל יעזור לו, ולא משנה האם הוא אשכנזי או ספרדי, חסיד או ליטאי. כולם היו אחים אצלו. מעולם לא הרים את קולו, הכל בנעימות ובנחת, בתשומת לב גדולה. עלינו לזכור שאם נהיה גוש אחד, באחדות גדולה, הרי לא יהיו אסונות ופגעים. בדיוק ישראל האריך לדבר בשבת האחרונה לחייו על דברי תלמידי רבי עקיבא, ועל גודל החשיבות להתאחד ולאהוב אחד את השני, ואלו הדברים שיהיו לעילוי נשמתו הגדולה".
יצויין כי בהוראת הרבנים שליט"א פתחה "עולם חסד" קרן עבור המשפחה, קרן מספר 707, משפ' קיסוס אלעד. ניתן לתרום גם ב"נדרים פלוס".