כלל תושבי עירנו הצטערו עד דכדוכה של נפש, עם הגיע הבשורה המרה על פטירתו של הבחור הצעיר גדליהו יהודה קזן זכרונו לברכה, בנו של הרב הגאון רבי דוד שליט"א, מחשובי אברכי עירנו, שנקטף לבית עולמו לאחר שלקה בליבו בשהותו בירושלים ת"ו, בעיצומו של חג הפסח, למגינת לב בני משפחתו ולבבות כל תושבי העיר.
הבה"ח יהודה קזן ז"ל התחנך בת"ת קהילות יעקב בעירנו, שם הגה בתורה כבר משחרותו בעמל וביזע והיה תמיד מהמצוינים שבחבורה, בהבנתו ובעמקותו הגדולה. כאשר הגרש"ב סורוצקין שליט"א התלבט האם להקים באלעד את ישיבת "עטרת שלמה" לצעירים, עלה בעצמו למעונם של משפחת קזן והבהיר להם שלפי הבירורים שערך, הרי יהודה הוא מחמשת הבחורים הטובים ביותר בכל מחזור השנה בעיר, ומכיון שכך הוא מבקש מאוד שיהודה יגיע ללמוד בישיבה החדשה, באומרו: "אם חמשת הבחורים המובחרים ביותר בעיר יגיעו לישיבה החדשה, מטבע הדברים יגיעו גם האחרים יחד איתם וכך שווה לי להקים את הישיבה".
ואכן, יהודה ז"ל היה ממחזור המייסדים של ישיבת "עטרת שלמה" (סורוצקין) בעירנו, שם עלה והתעלה במעלות התורה והיראה, כשחבריו מספרים על מעלותיו הרבות, שקידתו הגדולה, עומק עיונו והשתלמותו במסכתות רבות מהש"ס. בהמשך עלה והתעלה בישיבת "שערי שמועות", כשהוא מעמיק בלימודו בצורה מיוחדת במינה, מחבב מאוד את לימוד העיון והעמקות, חוקר כל דבר לפרטי פרטים ונכנס לעובי הסוגיות, כשבמקביל עמל ויגע בלימוד מסכתות רבות ואף נבחן עליהן בעל פה, בידיעה "מכריכה לכריכה".
מספר אביו הרה"ג רבי דוד שליט"א: "יהודה היה ענוותן ולא החזיק שום טובה לעצמו. מעולם לא הראה לי מבחנים והישגים בהם הצליח. לתומי לא ידעתי בעצמי עד כמה הוא מוצלח ומיוחד ביחס לחבריו, רציתי להוסיף לו שעות לימוד אחרי החיידר ובקשתי מאברך שילמד איתו. למחרת הגיע האברך ואמר שזה "מקח טעות". הוא מרגיש שהוא לומד עם חברותא ולא עם ילד.
בני המשפחה מספרים על יהודה ז"ל, ילד מופלא שתמיד דאג לאחרים, תמיד העמיד את כולם בראש מעייניו ומעולם לא פגע באיש. תמיד פרגן וכיבד את כולם, מכבד ומוקיר את אחיו בצורה מעוררת השתאות. "ילד של נחת", מעולם לא מתלונן ותמיד שמח וטוב לב. בחור צעיר בעל עומק גדול, חוקר כל דבר לאשורו ובעל שאיפות גדולות. מעולם לא רצה שיקנו לו או שידאגו לו ותמיד דאג רק לאחרים. "אם יש לי כסף", הוא היה אומר, "זה בשביל לתת אותו למי שצריך, כי בשביל מה אני צריך אותו?"…
"הייתי מתייעץ איתו במגוון נושאים", מספר אחד מבני המשפחה, המשמש כמנהל תלמוד תורה, "ותמיד חשבתי לעצמי שבחור כה צעיר צריך כבר להיות יועץ חינוכי". יראתו קדמה לחכמתו ותמיד דאג לשמור את עיניו ושמיעתו מכל דבר שיש בו נדנוד רחובי. כיבד את הוריו במסירות ובאהבה גדולה, באומרו תמיד: "יש לי בעיה עם ההורים שלי, הם כל כך משקיעים בילדים"…
רבותיו בישיבה הקטנה ובישיבה הגדולה העידו במהלך ה"שבעה" על עמקותו הגדולה ושקידתו הרבה, יחד עם היחס המיוחד והלבבי שלו לכל חבריו. "הוא היה ממלא את המקרר בפנימייה בממתקים ומטעמים שקנה, כדי שיהיה לכולם. תמיד דאג לכל הבחורים שיהיה להם מה לאכול ושימח אותם". מספר אחד מבני משפחתו: "נתתי לו כסף שיקנה לעצמו משהו לישיבה, למחרת הוא סיפר לי שקנה בכסף ממתקים ומיני מזונות לחברים בפנימייה, שיהיה להם טוב". סיפר אחד החברים: יהודה היה הגבאי בישיבה, שבת אחת נסעו כל הישיבה לשבת אירוח ולשינוי האווירה מינו בחורים לתפקידים שונים לאותה השבת. בערב שבת בנופש יהודה הגיע אלי עם כל הכרטיסיה של השמות שהוא לקח את זה איתו במיוחד מהישיבה לשבת כדי שאדע כיצד לשמש כגבאי באותה השבת.
בני שיעורו ב"עטרת שלמה" שהיוו את מחזור המייסדים של הישיבה, התכנסו לכנס חיזוק יחד עם ראש הישיבה הגר"ד מרמרוש שליט"א וחילקו ביניהם את לימוד הש"ס לעילוי נשמתו, ובני משפחתו מבקשים שמכיון שיהודה זכרונו לברכה נפטר כה צעיר, מבקשים כולנו ללמוד לעילוי נשמתו הטהורה והזכה, לקבל על עצמנו מעשה טוב וקבלה טובה לזכרו.
בהלווייתו רבת התוגה השתתפו המונים מתושבי עירנו והרבנים ובני משפחתו נשאו בה דברי התעוררות. יהי זכרו ברוך וכולנו בס"ד נלמד, ונתחזק ונרבה במעשים טובים לעילוי נשמתו של יהודה ז"ל.