אבל כבד ירד על העיר, עם היוודע דבר הסתלקותו של איש החינוך הוותיק הרב ניסים בטיש זצ"ל, לאחר מחלת לב קשה ממנה סבל בעשור האחרון.
הרב בטיש שימש במשך שנים כמחנך תשב"ר בתלמודי התורה 'דרך המלך' ו'פרי תואר' וכגבאי בבית הכנסת 'זיכרון דליה' בעיר. במקביל המשיך לאורך עשרות שנים ללוות את בית הכנסת 'מגן דוד' של קהילת יוצאי חאלב בתל אביב ופעל רבות לשימור המסורות והמנהגים של בני הקהילה.
בני משפחתו מספרים ל'קוראים אלעד': "אבא זצ"ל אהב את תלמידיו כבניו וגידל את בניו ובנותיו על ברכי התורה והיראה מתוך יראת שמים צרופה. תלמידיו הרבים, אותם אהב כבניו השיבו לו באהבה רבה. הם סיפרו תמיד בהתפעלות איך בכל עת, השמחה היתה נסוכה על פניו, השליך תמיד את אהבו וביטחונו על הקב"ה בתמימות ופשטות שאין דומה לה, שלימד רבים מאוד את שירת הבקשות והפיוטים מתוך שליחות ואמירת התהילים של ילדי ישראל היה משוש חייו כאמצעי לקירוב הגאולה ולאוקמיה שכינתא מעפרא. ואכן, ותלמידיו אהבו אותו אהבת נפש משום שחשו באכפתיות שקרנה ממנו והרצון העז שלו להיטיב איתם ולרומם אותם ככל האפשר.
"חכמתו היתה לשם דבר ולסיוע גדול לכל תחום תחומי החיים". מכיריו הרבים מספרים על היותו תלמיד חכם מופלג ובעל ידע נרחב, שתמיד הצניע את גדולתו בתורה ונלחם למען היידישקייט בתל אביב ורבים מבני התורה בדורנו חבים לו את חייהם, שכן בזכות פעולותיו גדיים נעשו תיישים.
בנו בכורו מספר שכל חייו מסר את נפשו כדי שכל ילדיו ילכו בדרך התורה והיראה. "כשעברתי לישיבה הגדולה בירושלים אבא מאוד התרגש מכך שאני עוזב החממה הביתית וכשירדתי מהאוטובוס כשחזרתי לחופשה הראשונה מהישיבה זרק עלי חופן סוכריות ואמר לי ברוך הבא בן תורה יקר שלי". עוד מספר בנו על חביבותו לזיכוי הרבים והפצת התורה בתל אביב: הקפיד מדי יום כיפור להגיע לשם. גם השנה, כשיצא לחופשה מאשפוז ממושך של 7 חודשים לא ויתר ובשארית כוחותיו נסע לשם. הרבנים והרופאים אסרו עליו לצום אבל מה לעשות היה לו קשה עם זה וכמה דקות לפני השקיעה, לקראת סוף הצום, הכריז: עכשיו אני הולך לקיים מצוות עשה של לשמוע בקול חכמים שהורו לי לא לצום ושתה כוס מים.
מכריו של הרב בטיש מספרים על איש עשייה רב פעלים, שניצל כל הזדמנות כדי להיטיב עם הזולת ולקרב את הבריות לתורה. "הרב ניסים היה איש ציבור ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. כבר לפני 40 שנה היה גבאי ב'מגן דוד' ואירגן מקהלות של ילדים, ועושה פעילות רבה למען חיזוק הקשר שלהם למסורת אבותיהם", מספר אחד מידידי המשפחה.
מחלת לב קשה בה לקה הרב בטיש לפני כעשר שנים, הכבידה עליו מאוד. הפעילות שלו הלכה ודעכה ככל שגופו הלך ונחלש, ובשנתיים האחרונות כמעט ולא היה פעיל בגלל מצבו הבריאותי הירוד. גם כשנחלש לקראת סוף ימיו, תמיד אלו שבאו לחזקו יצאו מחוזקים, כשהוא מקבל את היסורים באהבה.
בהלויתו רבת היגון, שיצאה מבית החיים באלעד, הספידוהו הרבנים הגאונים רבי דוד אברהם שליט"א ראש ישיבת בנין אב, רבי ארז מלכא שליט"א רב הקהילה, שאמר שהקהילה עכשיו היא קהילה אחרת, קהילה ללא הרב בטיש המיוחד והצדיק. המרא דאתרא הגר"מ מלכא שליט"א שהמנוח לימד תורה במוסדותיו, ציין את האהבה והמסירות לכל תלמיד באופן אישי, בנו הבכור רבי שלמה שליט"א ראש ישיבת בנין אב במעלות ובנו רבי משה ראש כולל בגילה. בנו בכורו סיפר שאביו זרק עליו סוכריות לאחר שחזר מהישיבה, בפעם הראשונה. רבי אברהם דוידוביץ שליט"א רב קהילת דרכי דב ברכסים ציין בהספדו את מסירות נפשו של המנוח לגידול כל בניו לתורה בדרך ישראל סבא.
הותיר אחריו עשרה ילדים בני תורה ויראי שמים מהם ששה שעדיין לא זכו להיכנס לחופה. קרן למען האלמנה והיתומים הוקמה ע"י 'קופת העיר' ותושבי עירנו נקראים לסייע בכל לב.
מי יתן תמורתו, מי יתן חליפתו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן.