מאות ליוו למנוחת עולמים את הרבנית הצדקנית מרת לעמבערגער ע"ה, אשת חבר להגה"צ רבי יוסף אשר אנשיל זצ"ל אב"ד מאקאווא אלעד, שנפטרה במיטב שנותיה
הרבנית ע"ה נולדה בשנת תשי"ד במונטריאל בבית אביה הגדול הגה"צ רבי שמואל אלכסנדר אונסדארפער זצ"ל, שכיהן בשנים ההם כאב"ד ור"מ מתיבתא ראשית חכמה במונטריאל. בבית גדול זה ספגה בקרבה מושגים עצומים של אהבת תורה ויר"ש. כבר בנערותה היתה הרבנית ע"ה יד ימינו של אביה בניהול הישיבה ובמסירות רבה ויתרה על מנעמי הילדות ותרמה מכשרונותיה להטות שכם לביסוס וחיזוק קול התורה שם. ביתו של הרב אונסדארפער היה תל תלפיות לאדמורי"ם ורבנים שבאו למונטריאל, אך גם לקשיי יום שמצאו מנוחה בבית גדול זה, ואף בזה היתה בתו הרבנית ע"ה מסורה כל כולה לרווחת האורחים ולצרכיהם.
לאחר שהקימה את ביתה עם בעלה הגדול הגה"צ אב"ד מאקאווא אלעד זצ"ל, קיימה בעצמה 'הוי גולה למקום תורה', כשעזבה את בית אביה ומולדתה וכל הסביבה הקרובה ועלתה לארה"ק כדי שבעלה יוכל להמשיך לשקוד על התורה והעבודה. בתחילה קבעו משכנם בקרית צאנז נתניה, כאשר בעלה זצ"ל היה יוצא מביתו כל יום בשעה 7.00 בבוקר עם קבוצה מצומצמת של אברכים ת"ח שנסעו מידי יום לתל אביב ללמוד בכולל הש"ס, שם שקדו על תלמודם כל שעות היום. רק בשעה 9.00 בערב חזרו לביתם, אך כל קושי לא עמד בדרכה של הרבנית ע"ה במסירותה למען התורה וכך נשארה בביתה מטופלת בילדים רכים וללא משפחה קרובה. גם כשגדלו ילדיה והקימו ביתם היו כמה מהם באים בכל ר"ח להיבחן במבחני כולל ש"ס שהתקיימו בקרית צאנז נתניה, וברוב אהבתה ללימוד התורה הכינה להם סעודה ערוכה מידי חודש. ביטוי נוסף להערכתה ללומדי התורה היה כאשר עברה לפני כעשור ניתוח לב מסובך ובנה סיפר לה שילך להתפלל בכותל המערבי, ביקשה ממנו שתחת זה ימשיך לשקוד על תלמודו בכולל וזה חשוב אצלה הרבה יותר.
קיימה בהידור מצוות כיבוד אב ואם. מאז עלו הוריה לארה"ק וקבעו את משכנם בפתח תקוה, היתה עם בעלה זצ"ל לימינם ובשבתות וימים טובים היו באים במסירות נפלאה עם כל הצאצאים ועם מאכלי שבת ויו"ט לשהות בצילם.
פרק מיוחד בתולדות חייה היה מצוות הכנסת אורחים. ביתה היה פתוח לרווחה לאורחים בכל שעות היום והלילה, שם מצאו מנוחה ושמחה, ביניהם אורחים קשיי יום ומדוכאים שאנשים מן השורה לא העלו על דעתם להכניסם הביתה, והרבנית ע"ה לצד בעלה הגדול היו מסורים בכל לב ונפש להחיות את גופם ונפשם. עשרות סיפורים ידועים והרבה יותר מהם אינם ידועים על מעשי החסד והכנסת האורחים בבית גדול זה.
שנים רבות שימשה כ'אם בית' במושב זקנים נוה הורים שבקרית צאנז נתניה, גם שם בלטה במיוחד במידת החסד וההערכה לתורה כאשר היתה מסורה בצורה מיוחדת לדיירי המושב זקנים לעזור ולתמוך ולהקל בכל מה שאפשר על חייהם, ובאוזן קשבת ומילות עידוד שקלחו מפיה הצליחה להעלות בהם שמחה ורוח חיים, וכפי שהזכיר כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א בהספדו כי שמע מכמה וכמה זקנים שהרבנית ע"ה היתה מחייה אותם ובזכותה זכו לאורך ימים. ובמיוחד היתה מסורה לזקני ת"ח שהיתה טורחת עבורם ועודדה אותם ללכת לשיעורי התורה.
בטח בה לב בעלה כשעמדה לימינו כל השנים ובפרט מעת עלה לכהן כרב קהילת מאקאווא בעירנו, כשמידי שבת וחג טרחה להכין את כל צרכי שבת ויו"ט מהחל עד כלה ובטילטולי הדרך לאלעד. שום קושי לא עמד בדרכה לעבודת הקודש של בעלה הגדול להגדיל תורה ולהאדירה.
מכאובים לא קלים עברה במשך שנותיה, ובכולם עמדה בגבורה ואמונה איתנה, לדוגמה לכך ציינו צאצאיה, כאשר קיבלה הידיעה הקשה על הסתלקותו הפתאומית של בעלה הגדול שנלב"ע לפני שנתיים, אמרה לצאצאיה 'בכל השנים כאשר הקב"ה הטיב עמנו לא שאלנו שאלות מדוע מגיע לנו כל כך הרבה טובות וחסדים, כך גם עתה כאשר לקינו מידו ית"ש אין אנו שואלים שאלות למה ומדוע, רק מקבלים הכל באהבה'. כך גם לפני כחודשיים כאשר התבשרה על המחלה הקשה המקננת בקרבה, התבטאה בפני צאצאיה: 'מתנה נוספת היא לי מהקב"ה'. גם בתקופה האחרונה כשהתייסרה במכאובים קשים ומרים לא שמעו מפיה טרוניה ח"ו וקיבלה בעוז ואמונה איתנה גזירת עליון.
רבים מציינים לטובה שזכתה לעלות השמימה מתוך שמחה במשפחה, כשלמרות שעל פי דעת מומחי הרופאים היתה במצב אנוש ביותר כבר כמה ימים קודם פטירתה, וללא כל הסבר הגיוני רפואי נמשכה מסכת חייה ימים נוספים, כאשר בלילה האחרון לחייה התקיימה שמחת הבר מצוה לאחד מנכדיה, והיה ניכר בעליל שלא רצתה לקלקל השמחה, ומיד למחרת עלתה נשמתה השמימה.
הלוויתה יצאה מרחבת ביהמ"ד המרכזי בקרית צאנז, ובמעמד קהל רב הספידוה כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א, בנה הגדול הגה"צ ר' שלמה זלמן לעמברגער שליט"א, חתנה הגדול ובנה הגה"צ ר' יעקב מאיר שליט"א.
משם המשיכה ההלוייה לרחבת ביהמ"ד אהל משה מאקאווא בעירנו, שם התאסף קהל רב מתושבי העיר בראשות רבנים ואדמורי"ם, הספידוה הגה"צ אב"ד מאקאווא אשדוד, אחיה הגה"צ ר' שלמה זלמן אונסדארפער רב ביהמ"ד דברי חיים פ"ת, גיסה הגה"צ אב"ד ראדומישלא, האדמו"ר משבט הלוי ובניה שיבלחט"א. שביכו תמרורים את פטירתה.
זיכרונה הטוב לא ימוש לעולם מלב כל מכריה צאצאיה וידידיה.