בני משפחה, מכרים וידידים ליוו ביום שלישי שעבר ד' חשון בשעות הצהריים למנוחות את רבי ששון זאדה ז"ל, איש צנוע ומעלי, מוותיקי העיר מתפלל בבית הכנסת חלקת מחוקק ואורח חיים בעיר, שנלב"ע בבוקר בפתאומיות. ערב קודם לכן הוא עוד זכה לחגוג את שמחת נשואי נכדתו ובזכות זה זכה להיפרד מכל צאצאיו שהשתתפו בחתונה, כשהוא במיטבו.
בהלוויתו הספיד הגאון רבי שמואל כהן שליט"א רב קהילת אברכים ספרדים בעיר שהכיר אותו באופן אישי עוד מתקופת מגוריו בבני ברק. הגר"ש סיפר בדברי ההספד שנשא כי בכל פעם שהיה נכנס לקנות משהו במכולת המיתולוגית שתמיד ר' ששון היה אומר לו "אני לא זכיתי לשבת ללמוד תורה כל היום והנה, אני עובד לפרנסתי אבל תתפלל על הילדים שלי שילמדו תורה" ואכן זכה שבנו וכל חתניו הוגים בתורה ותמך בהם בשמחה, כל חייו.
ראש העיר הרב יהודה בוטבול שליט"א הספיד ואמר רבי ששון היה הקמיע של אלעד, זכה לאריכות ימים ונפטר ללא סבל בגלל השמחה והאהבה ששידר לכולם.
הרה"ג הרב שלוזינגר מרמת אהרון הספיד בכאב ואמר דמות הוד כזו שהלכה לעולמה זה "תופעה" מיוחדת. אדם עניו וצנוע שהיה חדור אהבת תורה ובעל מאור פנים מיוחד והנה גם זכה למשפחה מפוארת ההולכת בדרך ה'.
רבי ששון ז"ל נולד בעירק לפני 88 שנה, ובגיל 16 עלה לארץ ביחד עם הוריו ומשפחתו.
לאחר נישואיו עם אשתו שתבדל"א, גרו בבני ברק. מאז צעירותו היה מקפיד להתפלל בכל בוקר תפילת ותיקין, כשלאחריה היה יוצא לעבודתו. לפרנסתו ניהל מכולת קטנה ברחוב רוזנהיים בבני ברק ורבים מתושבי העיר שגדלו בילדותם באיזור, הכירו ואהבו אותו משם. הכל ידעו וראו איך שניהל את המכולת בישרות ובפשטות וגם בתוך עבודתו היה מרבה לעשות צדקה וחסד. תושבי בני ברק מספרים על אדם מיוחד שאהב אברכים ולומדי תורה, מכר בהקפה לאברכים ע"מ שיוכלו ללמוד ברוגע ותמיד אמר להם "תשלמו כשאתם יכולים…".
רבי ששון ניצל את זמנו ותמיד אמר אדם לא חי לנצח…
לפני כ-25 שנה, עבר לגור באלעד עזב את ניהול המכולת ושקע בעולמה של תורה השתתף בשיעורי תורה רבים ושם מושבו בבית המדרש.
למרות גילו המבוגר, השתדל לא להפסיד את שיעורי התורה והתפילות והלך גם כשזה היה כרוך במסירות נפש – לבית הכנסת. אברכי ומתפללי בית הכנסת מספרים על קביעות וההתמדה, שהיה בזה לאות ולמופת על הקפדה במצוות ואהבת ה' אמיתית.
תושבי השכונה רבנים ובני משפחתו מספרים על אדם צנוע עניו וותרן בעל שמחת חיים אמיתית, שהשרה תמיד אוירה שמחה סביבו. כלם אהבו אותו ושאבו ממנו עידוד ונחמה. "מעולם לא כעס ולא הקפיד על אף אדם התרחק ממחלוקת כמו מאש והיה משכין שלום תמיד" סיפר שכנו הצעיר.
כבוד האישה היה ציר חייו כל הזמן דאג לכל מחסורה של רעייתו במסירות נפש. כשהיה בבית הכנסת היה מתקשר שתשמע את הקדישים והאמנים ולא הסכים לצאת לנסיעות מאורגנות מטעם בית הכנסת לקברות צדיקים אם אין מקום לאישה.
בני משפחתו מציינים את כיבוד ההורים הנפלא בה הצטיין המנוח, כשבכל יום שלישי היה לובש בגדי שבת והלך לבקר את אימו לשרתה ולכבדה, במסירות ובשמחה ואכן זכה לאריכות ימים ושנים ונפטר בשיבה טובה והוא בן פ"ח שנים.
מאחורי אדם גדול עומדת אישה גדולה רעיתו תבדל לחיים טובים הרבנית שושנה זאדה תחי' מסרה את נפשה כל חייה שבעלה ידבק בתלמידי חכמים ובתורה עודדה אותו ותמכה שיצמח ויגדל בעבודת ה'.
ת.נ.צ.ב.ה