הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
כ"ק האדמו"ר רבי יששכר דב מבעלזא זצוק"ל סיפר פעם לחסידיו את המעשייה הבאה: שני איכרים חלבו עיזים וחבצו את חלבן ומידי שבוע ביום השוק הלכו לעיר למכור את חריצי הגבינה והירקות שגידלו. הם נטלו את מרכולתם, הלכו לעיר הגדולה, ומכרו את תוצרתם ברווח נאה, ואחר כך פנו לשוב לכפרם.
בדרכם המתישה הביתה החליטו לנוח ליד עץ גבוה שצלו מרובה. באזור רעו פרות והאיכרים קשרו את שק כספם לענפי העץ הרמים ונרדמו.
הגיע רועה הפרות וראה את השק. גנב את הכסף, מילא את השק בגללי הפרות וברח.
התעוררו האיכרים ונדהמו מתכולת השק. אמרו האיכרים לעצמם: אין כל ספק שאם הפרות שם והגללים כאן – הפרות עשו זאת!.
תמה האחד: אבל ממתי פרות מטפסות על עצים?
הוסיף השני: ואיך התירו הפרות את צרור הכסף?
תהה הראשון: ומדוע לאחר שאכלו את המעות מילאו את הצרורות בגללים?
ואז סיכמו שני האיכרים בעוגמה: "פרות מוזרות"… השלימו עם האבידה והמשיכו בדרכם…
חייכו השומעים מהמעשייה הנאה, צחקו על טיפשותם של שני הכפריים, אבל אז בנו של הרבי, הרה"ק רבי אהרון מבעלזא זצוק"ל, הסביר להם שאביו אמר להם כעת דברי מוסר נוקבים חדרי בטן. "אנחנו מתכננים תוכניות ורוצים לנהל את חיינו כפי שאנו רוצים. לפתע הכל משתבש, ואנחנו? אנחנו תולים את האשמה בפרות המוזרות המטפסות על העצים, שגנבו את הכסף והניחו במקומם גללי פרות… אבל אם נתבונן מעט, נבין שמאחורי הפרות עומד 'רועה', זה שהביא לכאן את הפרות, זה שלקח את הכסף וזה שהכניס את גללי הפרות במקומם בשק"…
&&&&
בתחילת השבוע, בתשע בבוקר, מצאתי את עצמי עומד בתור ארוך ארוך ליד ה'מוקד הרפואי' ברחוב רבי עקיבא, ממתין לבדיקת קורונה, לאחר חום גבוה, כשהבדיקה הביתית הראתה על תוצאה שלילית, ואחר כך חיובית. רבבות אלפי חולי קורונה, או אומיקרון בשמה החדש והמכובס. ראש ממשלה מבולבל, שר אוצר אטום ומרושע ושר בריאות סהרורי מנהלים כאן את המדינה, ובהתאם- כך זה נראה, בוקה ומבולקה. בנט מכריז ש'אין סגר', אך הכבישים הנראים מגג ביתי, בואכה נחשונים-ראש העין- פתח תקוה, מספרים סיפור שונה. הפקקים הקבועים נעלמו ובכבישים נוסעות הרבה יותר משאיות. היכן הרכבים הפרטיים? תעלומה, בנט…
גל חדש של קורונה אופף את הארץ. פחות קשה, כך אומרים. ממשלת ה'אכול ושתה כי הזקנים ימותו וצריך להכיל ולחיות עם זה' מחביאה את הנתונים על בתי החולים העמוסים בלאו הכי, ובעצם יש תחושה של דיכדוך כללי ויאוש ואין לנו מושג מה קורה ואיך.
אך האמת היא שהשי"ת מדבר אלינו, מנער אותנו ואנחנו מביטים וחושבים שזהו נגיף חולף, ועוד מעט יהיה חיסון גם לזה, והכל יהיה בסדר…
הקב"ה מנער אותנו חזק- חזק, ואנו סבורים שמדובר ב'פרות המטפסות על עצים'. אנו עסוקים בנגיף, בסהרוריות ממשלת השמאל-ימין-שמאל ובדרכי ההתמודדות הטבעיים ממנה. וזהו. וזהו?
"האנשים בטבעם אוהבים מה שהורגלו בו ונוטים אליו, עד שאתה תראה אנשי הכפר כפי מה שהם ממיעוט רחיצת ראשם וגופם, והעדר ההנאות וצוק הפרנסה, ימאסו המדינות ולא יהנו בהנאותם, ויבחרו העניינים הרעים המורגלים, על פני הענינים הטובים שאינם מורגלים, … ולפי זאת הסיבה ג"כ ימנע האדם מהשיג האמת ויטה אל מורגליו" (הרמב"ם, מורה נבוכים, ח"א פל"א).
"ואמרו במוסרים: ההרגל על כל דבר שלטון" (שערי תשובה לרבנו יונה שער ב, ל).
ניתן להתרגל לכל דבר ולהופכו לחלק מאיתנו, בדרך כלל מבלי לשים לב.
התרגלנו לגלי קורונה עולים ויורדים, התרגלנו לחולים, לבידודים, לנפטרים. שכחנו שהקב"ה הביא עלינו את המגפה הנוראה הזאת, שלקחה מאיתנו עד כה אלפי קרבנות כבדים מנשוא, ביניהם גאונים וצדיקים, ראשי אלפי ישראל.
"רגע, הוא היה ב'קבוצת סיכון'? היו לו מחלות רקע?"… "בן כמה הוא היה?", "היא נפטרה רק מקורונה או שהיו לה עוד בעיות?", "הם התחסנו או שהם ממכחישי החיסונים?"…
וזהו?
הרי הקב"ה, רועה ישראל ית"ש, רוצה שנתייחס למי שהביא עלינו את הנגיף. הוא יתברך עשה ועושה ויעשה לכל המעשים. הקב"ה רוצה שנזעק, שנשתפר, שנשפר את המעשים והמידות, שנתחזק בלימוד התורה, במצוות, בתשובה, בבין אדם למקום ובין אדם לחבירו. שנזכור שכל ישראל ערבים זה לזה. לא רק בחובת השמירה על כללי הבריאות ואי הפקרות הדדית, אלא בעיקר בתשובה, תפילה וצדקה, המעבירין את רוע הגזירה.