קהל רב ליווה במוצאי השבת למנוחות את ר' דוד חיים עבוד ז"ל, שנלב"ע ביום הפורים, לאחר שזכה לקיים את מצוות היום במלואם: קריאת מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודה. הוא היה בשמחה רבה ובירך אנשים. לאחר שלא חש בטוב, פנה לנוח, אך כעבור זמן קצר נדם ליבו. גם פעולות ההחייאה שביצעו בו צוותים של מד"א ואיחוד הצלה, לא הועילו.
בבית העלמין העירוני לחיים ספדו לו הרה"ג רבי אלימלך גלבשטיין, רב בית הכנסת "תפארת יעקב" הרה"ג רבי יעקב בן חמו, רב בית הכנסת "אור שמעון" הרה"ג רבי דניאל פריינטה וראש העיר יהודה בוטבול שעמדו על אהבת החסד שלו, הארת הפנים והשמחה הפנימית שתמיד מילאה אותו והקרינה החוצה. עשרות מתפללים מבית הכנסת, בני משפחה וחברים, שציינו את גודל אהבת התורה ואהבת הבריות בה ניחן הנפטר ואותם הקרין על כל מי שבא עמו בדברים.
"הכאב גדול מנשוא, לא ניתן לתארו במילים. היית נשמה טובה, אדם עם לב ענק, שתמיד חשב על האחר, שתמיד רצה לעשות טוב. שתמיד היה שם – עם חיוך, סבלנות , נועם הליכות, מילה טובה ולעזר. בפורים, ברגע אחד כשחגגת בשמחה עד לא ידע, רצית לשמוח מכל הלב כמו שתמיד ידעת לעשות, אבל הלב, הלב שנתת לכולם, נדם ברגע אחד והשמחה הפכה לכאב שאין לו מרפא. נזכור אותך תמיד. תנוח על משכבך בשלום. היית ברכה בעולם הזה, ונשמתך תמשיך לחיות בליבנו לעד. תהא מנוחתך עדן בין מלאכים" ציין אחד מבני המשפחה.
ר' דוד חיים נולד ביפו וגדל בחולון. לאחר גיוסו שימש כמורה בחיל הקשר ואף שירת שירות קבע. לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר קבעו השניים את משכנם בעיר ור' דוד חיים השתלב במחלקת הביטחון בעיר כסייר במוסדות חינוך ואחראי על השומרים. "הוא היה איש ביטחון אחראי, מקצועי ומסור, שתפקד בנאמנות ויעילות רבה ומעבר לעיסוקו בניהול הביטחון השוטף היה מעורב בהיבטים מורכבים יותר, כולל עבודת קישור עם השב"כ" אומרים מכריו.
היה אוהב תורה ומוקיר רבנן. 13 שנים התקיים השיעור היומי שייסד בביתו לבני הקהילה, כשהרב אלימלך גלבשטיין משמש כמגיד השיעור ועשרות המשתתפים הספיקו לסיים שמונה מסכתות, עד שהשיעור הועבר לבית הכנסת 'תפארת יעקב'. בשנים הללו דאג תמיד גם לכיבוד ושתיה לבאי השיעור, מחשבונו האישי ולא הסכים ליטול פרוטה מאחרים. "זו הזכות שלי" היה אומר.
ידידיו מספרים על דמות מופת שנתן מעצמו והקדיש את מרצו לביטחון הציבור. אדם חם, נדיב ויודע להקשיב, ותמיד היה מוכן לעזור, בשמחה ובצער. כמאבטח בבתי ספר בעיר דאג גם למחסורם של ילדים שהיו מגיעים ללא אוכל. למרות מחלת הלב ממנה סבל טיפל במסירות באימו תבלחט"א וכיבד אותה בצורה מעוררת השתאות
רבים הגיעו השבוע לנחם את האם, שני הבנים והבת שהותיר אחריו. מטעם משרד הביטחון, מקום עבודתה של הרעייה אסתר, דאגו להקמת אוהל גדול, בו התפללו עשרות מנחה וערבית. יהי זכרו ברוך.