בבית החולים שיבא בתל השומר נפטרה בראש השנה לבית עולמה תושבת העיר מרת מירב רחמים ע"ה, כשהיא בת 43 בלבד.
נולדה בבני ברק בחול המועד סוכות תשל"ח לאביה ראש ישיבת 'עטרת יואל' לצעירים בבני ברק, הגאון רבי מנחם שמואלי שיבלחט"א ולאמה הרבנית מרת יפה אורה ע"ה בתו של רבי סעדיה ברזילי זצ"ל מראשון לציון, שנפטרה לפני שנתיים בגיל 67 לאחר ייסורים קשים.
גדלה והתחנכה בבית הוריה ברחוב רשב"ם בבני ברק בדרך התורה והישר, ושם ראתה מסירות נפש לתורה וחסד. כשהיתה בת 4 נפלה פעם מגובה רב על ראשה ופונתה ללא הכרה לבית החולים. ההורים יבדלו לחיים, נכנסו בריצה לסטייפלר זצ"ל שגר בבניין הסמוך והוא מיד קרא בקול "רפואה שלימה בקרוב" ואכן מיד כשהגיע האמבולנס לבית החולים היא פקחה את עיניה ושוחררה לביתה בריאה ושלימה.
את משנתה החינוכית ספגה בסמינר וולף כשמורותיה וחברותיה מספרות בהתפעלות על אצילותה וזהירותה בדקדוק ההלכה ומידותיה הטובות. בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה יבלחט"א הרב אסף אופיר רחמים ועמדה לימינו במסירות כאשת חיל עטרת בעלה.
זכתה לגדל 5 ילדים, כשהבת הקטנה בת 9 ומסרה נפשה לחינוכם באופן מיוחד. כך התייחסה גם למשרתה החינוכית כגננת בפתח תקווה, וראתה בה שליחות מיוחדת לחינוך ילדי ישראל ועשתה זאת במסירות נפלאה במשך שנים רבות.
לפני שנתיים נתגלתה בה המחלה וברגע ששמעה את הבשורה המרה אמרה: "אם זה מה שהקב"ה החליט, אני בטוחה שזה הדבר הנכון והטוב ביותר עבורי". ואכן משפט זה ליווה אותה לכל אורך התקופה גם בשעותיה הקשות וברגעיה האחרונים. האמונה הטהורה שאין דבר רע יוצא מידיו של הקב"ה אלא אך ורק טוב ובאמונה הטהורה הזו הדביקה את כל הסובבים אותה.
ואכן, כך עולה גם בשיחות עם מתנדבות 'עזר מציון' שליוו אותה בשנים האחרונות בעזרה וסיוע. "מירב היתה ידועה במידותיה הטרומיות והנאצלות, מידת החסד שהיה חלק בלתי נפרד מדרכיה, המאור פנים ושמחת החיים שהקרינה סביבה. תמיד לא פסקה מלהודות ולהתנצל על הטירחה שכביכול מטריחה. אף פעם לא ביקשה שום דבר לעצמה. גם בזמן חוליה כשהיתה מאושפזת במחלקה האונקולוגית השתדלה ללכת ולעודד חולים אחרים ולתת להם כח להתמודד ולקדש את שמו של הבורא שהכל מאיתו יתברך ויש מנהיג לעולם" מספרת אחת ממתנדבות "עזר מציון".
בני המשפחה מספרים כי פעמים רבות סירבה לקחת טיפולים שיקלו על סיבלה והיתה אומרת ברגעים אלה "יסורים מכפרים, יסורים מכפרים" כל כך רצתה להזדכות ולהזדכך כאן בעולם הזה ולהגיע לבית דין של מעלה זכה וטהורה. גם בתקופת מחלתה הקשה, הייתה עם אמונה חזקה ואחזה בספר תהילים. כשהיו באים לשמחה בבית החולים ביקשה שירי הודיה ושמחה.
הובאה למנוחות במוצאי ראש השנה לאחר חצות לילה בבית העלמין ירקונים, שער פתח תקווה.
ת.נ.צ.ב.ה.