רב הקהילה הדתית לאומית בעיר, הרה"ג אברהם נחשון שליט"א והיועץ המשפטי של העירייה עו"ד ניסים לוי, תלמיד ולימים גם שכן קרוב, מספרים על דמותו הכלל-ישראלית של זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן זצ"ל שהלך השבוע לעולמו בגיל 90
מאות מבני הקהילה ליוו למנוחות את זקן רבני הציונות הדתית הרה"ג הרב חיים דרוקמן זצ"ל, בהלוויתו שנערכה במרכז שפירא. הסעות מאורגנות יצאו מהעיר במימון העירייה וביוזמת רכזת הנוער תהילה צדוק ונציג הקהילה במועצת העיר עו"ד יניב בדלוב. "איבדנו את אחד מגדולי הרבנים המשפיעים בדורנו, חסרונו של הרב דרוקמן יורגש לאורך השדרה הלימודית החינוכית וההנהגתית הפוליטית, אבד צדיק מן הארץ" ספד בדלוב.
הרה"ג רבי אברהם שמחה נחשון שליט"א רב הקהילה הדתית לאומית בעיר מספר ל"קוראים אלעד": "את הרב דרוקמן זצ"ל הכרתי למעלה מחמישים שנה, עוד משחר ילדותי".
"בימי מלחמת יום כיפור התגייסו כל הרמי"ם בישיבת אור עציון לצבא והרב דרוקמן ביקש מראשי ישיבת הר עציון לשלוח אליו תלמידים שימלאו את מקומם. כך הגעתי ל"אור עציון", מראש חודש חשון ועד ראש חודש אדר לימדתי שם את הכיתה השישית. יחד איתי הגיעו עוד 10 בחורים, ששימשו גם הם כרמי"ם מחליפים, כך שעבדתי בסמוך לרב דרוקמן ושאבתי ממנו הרבה תורה ודעת".
"הרב זצ"ל היה מסור כל כולו למען תורת ישראל וארץ ישראל, במסירות נפש אמיתית לשם שמים, ובלי שום יוהרה ואגו אישי. שעות העבודה שלו היו בלתי נתפסות. החל מהבוקר השכם ועד שתיים לאחר חצות מסר שיעורים ושוחח עם בחורים שיחות אישיות, ייעץ ופסק הלכה וקיבל אנשים לשאלות והתייעצויות אין ספור, הכל כדי לעזור לכל יהודי. המשנה במסכת אבות מונה את 'מיעוט שינה' כאחד ממ"ח קנייני התורה והרב זצ"ל קנה בעצמו קנין זה כל יום מימי מחייו, כשכל שעות יומו היו מוקדשות לכלל ישראל, מכל זרם ומגזר".
"הרב היה נכנס לרכבו ונרדם, משלים שעות שינה. כשלמד בחברותא שבועית עם הרב אליעזר וולדמן בקרית ארבע, הוא היה נכנס לרכב ומוריד את כיסא המושב לכמעין מיטה, ונרדם. כך הוא ניצל כאשר ירו על רכבו ונהגו הי"ד נרצח ע"י מחבלים ארורים, הרב דרוקמן ישן אז על כסאו והכדורים עברו לידו ולא פגעו בו וכך הוא ניצל בנס", מספר הרב נחשון שליט"א.
"הרב דרוקמן התייחד בכך שלמרות שדעותיו היו מוצקות וברורות והוא ביטא אותן בגאון. כל חייו השתמש בשפה נקיה ועדינה ומעולם לא פגע בדבריו באיש. הוא לא הילך בין הטיפות, אלא ביטא את רעיונותיו בעוז, אך יחד עם זאת ידע לומר את הדברים בצורה שלא תפגע באיש, וכך נשמעו דבריו בפני כל הקהלים, כשרבים מכל המגזרים התייעצו עימו וראו בו יהודי של כלל-ישראל".
הרב נחשון מספר על אחד מקרובי משפחתו, שנזקק להתקשר לרב דרוקמן בשעה לאחר חצות בשאלה הלכתית דחופה. "הוא התקשר והיה תפוס, וכעבור מספר דקות חוזר אליו הרב זצ"ל ושואל מה בפיו… היתה לו מסירות אדירה לכלל ישראל ובפרט לאלפי תלמידיו. הגיע לכל שמחה, חתונה וברית ובר מצוה של כל אחד ואחד מתלמידיו ובניהם, בכל הארץ כולה, בגלל הקשר ההדוק והחם שלו עם כל אחד ואחד מהם, לשם שמים ולא על מנת לקבל פרס" מסכם הרב נחשון.
"התלוויתי אליו בביקוריו בבסיסי צה"ל בהם שירתו תלמידיו, אותם אהב כבניו ותמיד טרח בכל כוחו לשמור איתם על קשר, גם ממרומי גילו ועיסוקיו הרבים בצרכי ציבור" מספר היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד ניסים לוי, תלמידו של הרב דרוקמן זצ"ל בישיבת 'אור עציון' ולימים גם שכן קרוב שלו ב'מרכז שפירא'. "את כל השיעורים שהיה מוסר, היו נמסרים בביתו, לאורך כל היום, וכך באווירה משפחתית ואישית היה אהוב על תלמידיו. היה מדהים לראות את ההערכה וההערצה כלפיו, לא רק מצד אלו שנימנו על תלמידיו, אלא גם מאלו שההיכרות עמו היתה רק מהביקורים הללו. האהבה העזה לכל אחד קרנה ממנו והקרינה גם על מי שבא עמו במגע".
"מאז שלמדתי בישיבה וביתר שאת לאחר שבאתי לגור בשכנותו, תקופה קצרה לאחר נישואי, התוודעתי גם ל'תל התלפיות' בביתו, ששימש 'כתובת' לא רק לתלמידי הישיבה שבאו לשמוע ממנו שיעורים ושיחות בלילות, אלא גם לאחרים, מכל העדות והחוגים, שבאו להתייעץ עמו בנושאים אישיים והלכתיים וגם 'דמויות מוזרות שבפיהם היו בקשות לעזרה. את כולם קיבל בסבר פנים יפות וכך הם גם נראו בצאתם משם. גם בתקופות בהם התקשה בהליכה – הוא לא ויתר על ההשתתפות בשמחות ולהבדיל באבלם של תלמידיו, גם אם עברו כבר שנים לא מעטות מאז עזבו את הישיבה. חבל על דאבדין ולא משתכחין" נאנח עו"ד לוי.