בצער וביגון ליוו תושבי העיר במוצאי השבת האחרונה למנוחות את ר' אברהם מתתיהו (מתס') זילברשלג ז"ל, מנכבדי קהילת "נוסח ספרד" בעיר, שנלב"ע בליל שבת קודש, בשנתו הפ"ט.
בבית העלמין סגולה בפתח תקוה ספדו לו בשם המשפחה עו"ד אברהם יעקב זילברשלג, ידידו הטוב לאורך כשישים שנה עו"ד אברהם נביאי ובתו יעל הוכהויזר.
אברהם מתתיהו (מתס) ז"ל, נולד בשנת תרצ"ד בעיירה גורה הומורה שברומניה כבן הצעיר מבין 6. בהיותו בגיל 7 גורשה משפחתו לאוקראינה, שם הצליחו בניסי ניסים לשרוד את תלאות השואה. בשנת תש"ט עלתה המשפחה ארצה והשתכנה בבת ים.
"מהרגע שאבא הגיע לארץ ישראל, בהיותו בן 15, הוא היה עסוק בהקמת אין ספור פרויקטים חשובים" מספר בנו שמעון. "יחד עם 13 מחבריו לשבט איתנים הקים את הגרעין התורני גחל"ת, שהובילה את מהפכת הכיפות הסרוגות. הם למדו שנה בישיבה לפני הצבא, דבר שלא היה בתקופה ההיא, הקימו את ישיבת נתיב מאיר, ספינת הדגל של הציונות הדתית ובהמשך – את ישיבת כרם ביבנה עם הרב גולדוויכט, והיו למעשה המחזור הראשון בישיבה".
אותם חברים ובהם יבלחט"א, הרב דרורי, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן מלמד, והמדריך – הרב דרוקמן זצ"ל, המשיכו את דרכם בישיבת מרכז הרב ובישיבת כפר חסידים שהיתה אז בזיכרון יעקב בהשגחתו של הצדיק ר' אלי'הו לופיאן זצ"ל. מתתיהו (מתס) ז"ל היה מקורב מאוד לרב צבי יהודה קוק זצ"ל, ולאחר מכן לרב אברהם שפירא זצ"ל. לאחר תקופת הישיבות הלך אבא עם חבריו לנח"ל בקיבוץ בני דרום, ושם שילבו תורה, חקלאות וצבא" מספר שמעון.
לצד היותו איש עמל, הוא נצמד לעולם החסידי בו גדל כילד וכל חייו דבק באדמור"י בית רוז'ין, בויאן וסדיגורה. חבריו העידו בשבעה כי "הוא הביא את הנשמה החסידית לגרעין, את השירים, את הנעימות בתפילה החסידית. הייתה לו אמונת חכמים גדולה ויראת כבוד לכל תלמיד חכם".
מתס ז"ל התחתן עם רעייתו זהבה לבית איזביצקי תיבדל"א והם קבעו את משכנם בגבעתיים, שם היה גבאי ומעמודי התווך של קהילת גבורת מרדכי. לפרנסתו עסק כקבלן עבודות חשמל ולמרות שעסק בפרוייקטים גדולים תמיד שמח לסייע ולייעץ, לכל פונה ונצרך באשר הוא.
"לפני כ-22 שנה הגיע לאלעד וגם כאן בעיר, התחבב אבא מיד עם הגיעו על תושבי המקום, כשהוא אהב את העיר ותושביה ואת האווירה התורנית והצעירה פה. כחלק מאישיותו שתמיד אהב לתרום ולהשפיע, פעל גם בעיר ונמנה על מקימי בית כנסת "נוסח ספרד".
למרות התלאות שעבר מתס ז"ל עד שהגיע לארץ ישראל, התרכז תמיד בטוב וסירב לדבר על הרע. כך סיפרה עליו בתו, גב' יעל הוכהויזר: "אבא התרכז בניצחון, בגאווה להיות יהודי ובהצלחה להקים משפחה בארץ הקודש, כנגד כל הסיכויים. הוא הקפיד לחיות את ההווה, התמודד עם הקושי ע"י אהבת ה'. הוא עבד קשה ובחריצות, ולצד זה תמיד היה שמח וטוב לבב, דבק בלימוד תורה, השקיע במשפחתו והקפיד מאוד לאהוב את הזולת. כל זמן פנוי שהיה לו, פתח ספר קודש ולמד, כל מצווה נעשתה אצלו כאילו היא כחדשה לו" אומרת הבת יעל .
בשנותיו האחרונות חלה מאוד, אך הדבר לא העכיר את רוחו. "אבא האמין בכל ליבו שהקב"ה משגיח ורק טוב יצמח מזה. גם בתקופה שגופו בגד בו, תמיד אמר 'יהיה טוב'. אף פעם לא התעכב לשאול מדוע אני סובל, אלא קיבל את הדין באהבה. כחלק מהחיבור שלו לחסידות, אהב מתס' לשמוע שירים ביידיש, שירי קודש ובמיוחד הקפיד לשמוח בשולחן השבת עם זמירות ושירי שבת. ביום רביעי האחרון לחייו הגיעו ילדיו ושרו איתו את שיר השבת שאהב: "עיניו נפתחו ובקול מתאמץ ניסה להצטרף ולשמוח יחד" סיפרה בתו.
בליל שבת האחרונה, עלתה נשמתו למרומים, והשאיר אחריו אישה, ילדים, נכדים ונינים הממשיכים את דרכו ודבקים בתורה ובמצוות.
ת.נ.צ.ב.ה.
הרה"ח ר' שרגא יעקב ז"ל
קהל רב ליווה בעשרה בטבת למנוחות את הרה"ח ר' שרגא פייבל יעקב ז"ל, מנכבדי קהילות "שירת נפתלי" ו"חניכי הישיבות" בעיר, שנלב"ע בשנתו הע"ו.
ליד ביתו ברחוב בעלי התוספות נפרד ממנו בדמע רבה של קהילת "שירת נפתלי", הרה"ג רבי יוסף הבלין שליט"א, שהעלה על נס את מאור פניו של המנוח לכל אדם, כולל ילדי הקהילה, שחיבבו אותו מאד, את מסירות נפשו לקביעת עתים לתורה עד ימיו האחרונים ואת יושרו, צניעות הלכת ואת המשפחה המפוארת שהותיר אחריו.
בבית העלמין העירוני 'לחיים' נשאו דברי פרידה בנו, הר' משה שמעון (שימי) ונכדו הר' שמעון יהודה שטראוס, שעמדו על הקדמת שלום לכל אדם והקפדתו על עמידה בזמני התפילות והשיעורים וקבלת הייסורים באהבה לאורך כל השנים, בהם בריאותו לא היתה במיטבה ובמיוחד בשנותיו האחרונות.
הרה"ח ר' שרגא ז"ל נולד בדברצן שבהונגריה. בילדותו הצליחה המשפחה לעלות ארצה בדרך חתחתים והתיישבה בבני ברק, שם נמנה אביו, הרה"ח ר' מרדכי ז"ל, על חשובי 'קרית אגודת ישראל' בראשה עמד הרה"ג רבי נתן גשטטנר זצ"ל.
בילדותו למד בתלמוד תורה 'זיכרון מאיר' ומשם המשיך לישיבת פוניבז' לצעירים בראשות הרה"ג רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל וממנה – לישיבה למצוינים בריסק בראשות הרה"ג רבי דוד סולובייציק זצ"ל.
לאחר נישואיו לנוות ביתו, מרת מלכה תבלחט"א, בתו של הרה"ח רבי יצחק זינגר, מייסד ומנהל תלמוד תורה 'חוג חתם סופר' בבני ברק וקביעת משכנם בעיר התורה והחסידות – נמנה במשך שנים על לומדי כולל האברכים של הרב טורצ'ין ביהוד והיה בין מייסדי חצר חסידות קאליב בעיר וממקורבי וחביבי כ"ק האדמו"ר זצ"ל.
לאחר נישואי צאצאיו, לפני כ-16 שנה, העתיק ר' שרגא את משכנו לאלעד והצטרף לקהילת "שירת נפתלי", כשבמקביל הוא מכתת רגליו לשיעורי תורה גם בבתי מדרש אחרים, לפני ואחרי שעות העבודה.
בשנתיים האחרונות קבע את מקום תפילתו ולימודו בבית המדרש "בני הישיבות" הסמוך לביתו וכמעט עד יומו האחרון נמנה על לומדי ה'דף היומי' שם.
ביום ראשון השבוע חש ברע והובהל למרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שם עבר החייאה ומצבו התייצב מעט. אך למגינת לב – לאחר פחות משתי יממות השיב נשמתו ליוצרה.
הותיר אחריו לאיו"ט את רעייתו, בנים ובת, נכדים, נכדות ונינים ההולכים בדרכו.
ת.נ.צ.ב.ה.