ניצולים מן התופת

3 מתושבי העיר, ששהו בשבת האחרונה באזור קיבוץ רעים, הצליחו להימלט, בחסדי שמים, מן התופת שנורתה כמעט על כל מי שהיה בסביבה: 2 אחים ממשפחת שרעבי וצעירה נוספת. השלשה ניצלו שעת כושר בין מטחי היריות כדי להתרחק מהמקום ולהסתתר עד שחשו בטוחים להמשיך ולהתרחק ולהגיע למקומות בטוחים יותר.

פצוע נוסף מקרב תושבי העיר הוא יונתן כהן, בנו של מנהל מחלקת שירותי דת בעירייה, הר' תומר כהן, שנפצע קל ברגלו מטיל שפגע בבית הכנסת בו שהה בעת עלותו לברכת כהנים של מוסף. כהן שהתארח אצל חמיו וחמותו בנתיבות, סיפר כי "מספר פעמים במהלך התפילה יצאנו מבית הכנסת אל המרחב המוגן, אבל לפתע, במהלך חזרת הש"ץ של מוסף, שמענו יריות והן נשמעו קרובות מאוד. דקה לאחר מכן, כשנשמעה העזעקה, חששנו לצאת והסתתרנו בבית הכנסת. לא עברו שניות רבות וטיל נחת בסמוך. הפגיעות בחסדי השם היו בעיקר קלות מרסיסים. רק חמי נפצע קשה יותר ברגליו".

תושבים נוספים שניצלו בניסי ניסים מהתופת הנוראה בדרום היו הגב' דחבש, שהתארחה אצל משפחת בעלה בנתיבות, בחג. היא נפצעה קל מפגיעת טיל שפגע בבית בו התארחה, כאשר דוד במשפחה וחמותה נפצעו בינוני וקשה. כולם פונו במהלך החג לביה"ח סורוקה.

 

בין מאות הפצועים שמצבם הוגדר כ'קשה' נמנה גם עמיחי שינדלר, בנם של ר' משה, ממייסדי קהילת 'ארזי הלבנון' ומנהלת האולפנה בעיר, הגב' סיגלית שינדלר, איש הגרעין התורני בקיבוץ כרם שלום שבעוטף עזה. עמיחי, רעייתו וששת ילדיהם, המתגוררים בבית הקיצוני ביותר בקיבוץ, בסמוך לגדר המערכת.  בשעת בוקר מוקדמת, ביחד עם מטחי הטילים הם שמעו רעש עצום שלא היה ניתן לטעות בו. הגדר העצומה וה'בטוחה' קרסה מפיצוץ. תוך שניות חדרו דרכה עשרה מחבלים לתוך הקיבוץ השקט. משפ' שינדלר הסתגרה בממ"ד שבביתם. המחבלים שנכנסו לבית לא הצליחו לפרוץ את הדלת הם הצמידו אליה מטען חבלה שפער בה חור וגרם הרס במבנה. עמיחי שהחזיק בדלת עף אחורה ונפגע בגפיו ובפניו, אך נותר בהכרה מלאה. רעייתו וילדיו – שהצטופפו בפינת החדר – יצאו ללא פגע. "היו להם ניסים גדולים מאוד. בדיוק באותו רגע הגיעו לשטח מספר לוחמים מכיתת הכוננות של הישוב, שהצליחו לחסל את חלק מהמחבלים והשאר נסו לכיוונים אחרים. גם אחד מהלוחמים נהרג על סף דלתם. חובש כונן העניק לו טיפול ראשוני ופינה אותו למזכירות הישוב, משם הועבר, לאחר 3 שעות לבית חולים שדה בצומת כרם שלום. כשהוא הגיע לשם מצבו היה קשה מאוד לאחר שאיבד דם רב, אולם בחסדי השם אחד הפרמדיקים שהיה שם זיהה אותו והכריז כי הוא 'לא מוותר עליו'. תוך כדי טיפול מציל חיים הוא דאג להטסתו למרכז הרפואי 'שיבא' כשהוא מורדם ומונשם. מאז הספיק עמיחי בן סיגלית רחל לרפו"ש, לעבור סדרת ניתוחים ואנחנו מבקשים להמשיך ולהתפלל לרפואתו" אומר האב, ששכל לפני 11 שנה את בנו אבישי הי"ד בפיגוע ירי בשובו מישיבת 'שבי חברון' לביתו שבבית חגי ומעלה על נס את אחדות עם ישראל שנתגלתה לעיניו בביקוריו ליד מיטת בנו ב'שיבא': "אי אפשר לתאר את זה במילים. זה לא יאומן. זה שינוי של מאה ושמונים מעלות מהאווירה שהיתה בכל השנה האחרונה עשרות רבות של יהודים טובים, מכל העדות והחוגים, הבאים לבקר את הפצועים שלא הכירו קודם וחלקם מביאים עמם ממתיקים ו'מזכרות' אחרות.

"אגב, ביום רביעי שעבר" נזכר האב, "שרו עמיחי ורב הקהילה שלנו, הרב גלבשטיין שליט"א, שבא לבקר בסוכתו שבכרם שלום, את השיר 'אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה – שם ה' נמצא" ועכשיו אנחנו רואים את זה בחוש" מסכם האב.

 

 

דילוג לתוכן