ציפיה לחזרת עמלה של תורה לתוך העיר, לאחר הגלות הכפויה בערב הפורים • עם חזרת בתי הספר ותלמודי התורה, נשאית התפלה: "והערב נא"
אווירה של דריכות קודש ואופטימיות זהירה אופפת את רחובות העיר ביממה האחרונה. עם דמדומי חופשת הפסח, הלבבות פועמים לקראת חזרתם של בני העלייה, בחורי הישיבות – אל "בית חייהם" – היכלי התורה המפארים את עירנו.
כולנו זוכרים את ערב ימי הפורים האחרונים. מצב החירום הביטחוני הביאו כאלפיים מבני הישיבות המהווים את חומת המגן הרוחנית של העיר, לעזוב בלב כבד את מקום לימודם הקבוע ולגלות למקומות תורה חלופיים.
אך גם בימי הטלטלה, בסייעתא דשמיא, הוכח כי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה". קול התורה לא פסק לרגע. בכל אתר ואתר שאליו הגיעו הבחורים, המשיכה המיית הלימוד להדהד, כשהם נושאים על שכמם את עולה של תורה במסירות נפש המאפיינת את דורנו, אך העיר אלעד חסרה את המיית הלימוד.
עם פתיחתו של "זמן קיץ", אלעד לובשת חג. אין מדובר רק בחזרה לשגרה לימודית, אלא בהחזרת הנשמה לגוף העיר. התושבים, המוקירים ומעריכים את לומדי התורה, נושאים תפילה כי קול התורה יחזור להדהד בבתי המדרשות שבין חומות העיר ביתר שאת וביתר עוז.
במקביל לחזרת בחורי הישיבות, שבו השבוע גם תשב"ר – ילדי תלמודי התורה ובתי הספר – למסלול לימודיהם. המראה המרהיב של אלפי התינוקות של בית רבן הצועדים עם תיקיהם אל מוסדות החינוך, יחד עם עמלי התורה השבים להיכלי הישיבות, נוסך בלב ביטחון ותקווה.
בימים בהם חוסר הוודאות עודנו מרחף בחלל העולם, תושבי אלעד מתחזקים באמונה ובציפייה לישועה. השאיפה היא כי זכות התורה שתלמד בקיץ הקרוב בעיר תגן על כלל ישראל ותעמוד לו בעת צרה.
העיניים נשואות מעלה בציפייה ובדריכות, לא רק לפתיחת הזמן, אלא לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, עת נזכה לראות בבניית בית המקדש ובהשראת השכינה בתוכנו.