עשרות מתושבי העיר ליוו ביום חמישי שעבר למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון בפתח תקווה את הרב ישראל עואמי ז"ל, מוותיקי התושבים בעיר, שנפטר בשנתו ה-73.
מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שמעיה. ראש העיר הרב ישראל פרוש שספד לו זעק מעמקי לבו שעכשיו יש לו, לנפטר, תפקיד לדאוג מלמעלה לאלמנה וליתומים. ידיד המשפחה הרב סדן מ'עולם החסד' סיפר על הכירותו הארוכה עם הנפטר והעלה את גודל מעלתו וגודל המשפחה המיוחדת שזכה להקים יחד עם רעייתו החשובה ודיבר בשבח הבנים הלמדנים. רבה של קהילת 'משכן רחל' הרה"ג ציון מנחם שיבח את הענווה והפשטות שהיתה מהותו של ר' ישראל ז"ל והשקידה שלו בתלמודו. חתנו הגדול של הנפטר, הרב עדני יבדל לחיים טובים, דיבר בשבח הענווה והבקיאות בתורה וציין את מאור הפנים בו להתייחס חמיו לכולם תוך הסתרת כאביו. הרב פרץ ציין כי הרב עואמי היה חברו הטוב, אבא טוב ומורה טוב.
הרב עואמי נולד בכ"ט בטבת תש"ח לאביו הרב יוסף עואמי ואמו מרת שרה שהגיעו מתימן וגידלו את ילדיהם בבית ספוג תורה ויראת שמים. בילדותו למד אצל המורי, המשיך לישיבה שם שקד על לימודו בהתמדה ובחשק רב. למד ספרות סת"ם בבית התלמוד של הגרש"א שטרן בבני ברק והקפיד על כתיבה בקדושה ובטהרה ודקדוק רב לשם שמים. במקביל – היה תלמידו החביב של הרה"ג יזהר כהן. בהמשך למד הלכות שחיטה אצל הגר"ש מחפוד והיה בקיא בכל מכמניה. במעשיו תמיד דיקדק דיקדוק קפדני על ההלכות כמסורת יהדות תימן ובית אביו.
עם נישואיו לרעייתו מרת זהבה תבלחט"א, הקימו את ביתם בכפר סבא, שם קירב רבים לצור מחצבתם. הקפיד על לימוד הדף היומי והשתתף במגוון שיעורי תורה. בימים הנוראים שימש כבעל תוקע והיה חביב ואהוב על כולם בהארת פניו ובהתייחסות הענווה לכל אחד ואחד ואהב לספר סיפורי צדיקים.
לאחר לידת שתי בנותיו עבר לגור באלעד וקבע את מושבו בבית הכנסת 'משכן רחל' ברחוב חוני המעגל. כשגדלה המשפחה יצא לסייע לפרנסת הבית ואז קרתה ל"ע תאונה מחרידה וקשה ששינתה את חייו וחיי המשפחה. ר' ישראל ז"ל היה מאושפז במשך תקופה ארוכה, במהלכה עבר ניתוחים רבים, אך לאורך כל התקופה השתדל לשמור על שמחת חיים, הקפיד על תפילות במניין ובכוונה כשלימינו רעיתו תחי' שדאגה לילדים שבבית ובכוחות מיוחדים המשיכה לשמור על שגרת חיים שמחה.
לפני שנים אחדות נתגלתה בגופו המחלה הארורה והוא נותח ניתוח ארוך ומסובך. גם בתקופה זו נתגלו תעצומות נפשו כאשר ניסה לשמור על שגרת חיים רגילה בגבורה ובעוז. גם בשלבים הקשים של מחלה כאשר ההתדרדרות היתה מוחשית. אם המשפחה ניסתה להסתיר מהילדים את הידיעה על מחלתו כאשר היא מתמודדת באופן מופלא והעניקה לו ולמשפחה כולה כוחות להתמודדות.
כאמור, ביום שלישי שעבר עלתה נשמתו הטהורה לגנזי מרומים כשמסע ההלוויה ובדרכו האחרונה מלווים אותו בני משפחתו וידידיו לבית העלמין סגולה ירקון שם נטמן.
עין לא נשארה יבשה כאשר ניגשו בניו להגיד קדיש לפני המיטה ולבקש מחילה מאביהם. את מסע הלוויה ניהל שכנו הרב יששכר בנדיקט שליטא ברגש ובהתעוררות גדולה. השכנים הרבים שעלו לנחם בימי ה'שבעה' סיפרו כי ניתן היה לראות עד כמה זכה, מתוך יסוריו וכאביו לגדל משפחה לתפארת, בנים ובנות ההולכים בדרכיו בצניעות ויראת שמים. בנוסף, בני המשפחה ביקשו להודות לראש העיר ולכל המסייעים לה לאורך כל השנים ובראשם לאירגנים 'עולם חסד' ועזר מציון ולשכניהם היקרים.
רבים השיב מעוון
בענווה ובהצנע לכת, הצליח הרב ישראל עואמי ז"ל לקרב יהודים רבים לאביהם שבשמים. אחד מהם, מטפל רפואי שאינו שו"מ (עדיין) שטיפל בו בשבעת החודשים האחרונים, ריגש את בני המשפחה בימי ה'שבעה' בדברים שכתב לזכרו. בין השאר כתב:
"לא הכרנו הרבה זמן, אנחנו נפגשים בסה"כ כשבעה חודשים, אבל היית לי למורה כמו שמעטים היו לי בחיי. למרות הקשיים, הכאבים וההתמודדות שלך, הצלחת להיות משמעותי ומהותי בשבילי. הראית לי והדרכת אותי כמו שמלמדים פעוט. תיקנת לי את המילים שהגיתי שגוי. סדרת לי את ה'קושיות' במקומות הנכונים. בלעדיך ולפניך אפילו להניח תפילין לא ממש ידעתי. את אגרת הרמב"ן לא הכרתי. איך חייכת ונתת לי תחושה של תמימות צדיקה… כששאלתי מה זה ק"ש על המיטה, למה להביא קש ומאיפה משיגים מיטה. מורי ורבי, כמה לא הצלחתי להבין אותך לפעמים וכמה הבנתי אותך הכי עמוק שאפשר… כמה רציתי לעזור וכמה ידעתי שאין זאת ביכולתי. קראתי לך איוב, והאמנתי בכל ליבי שהשם מזכה אותך בהתמודדויות גבוהות אשר מתאימות לרמתך ומעלתך. מהיום ועד יום מותי – כל ברכה שלי היא לזכותך, כל תפילה שלי היא לעילוי נשמתך וכל למידה שלי שייכת לך…"
ת.נ.צ.ב.ה