קהל רב מתושבי העיר, קרובים וידידים מכל קצוות הארץ ליוו ביום שלישי שעבר למנוחות בבית העלמין ירקון בפתח תקווה את הר"ר צבי חי אייזלר ז"ל, מתושבי העיר ומיקיריה, שנתבקש לישיבה של מעלה בפתאומיות בטרם הגיע לשנת הס"ו.
רבה של שכונת רמת חסידים, הרה"ג רבי נפתלי גלאנץ, שהמנוח נמנה על שומעי לקחו והיה מתייעץ עמו רבות העלה על נס את מידותיו התרומיות, נועם הליכותיו ושקידתו העצומה בתורה, לה הקדיש את כל עתותיו.
כמו כן הספידוהו בין השאר הרה"ג רבי יהודה שטרן בן הגה"צ רבי אלטר דוד חיים שטרן שליט"א מבני ברק וכן הרה"ג רבי פנחס אוסטרן שליט"א ממודיעין עילית, שהזכיר את הידידות האמיצה והקרובה עם המנוח עוד מהימים בהם למד בישיבת באר יעקב, ונפשו נקשרה בנפשו, ובדבריו ביכה את האבדה של איש חמודות, נוח לשמיים ונוח לבריות באופן מופלא.
הר"ר צבי חי אייזלר ז"ל שזכה בפי ילדי העיר לכינוי "החפץ-חיים של אלעד" עקב הדמיון ביניהם בתווי הפנים, בלבוש, בפשטות, ובזהירות מכל חשש לשון הרע- נולד בעיר וואץ שבהונגריה, להוריו הר"ר אברהם ומרת רבקה והתחנך ב"פנימיה היהודית של בודפשט" בתקופת הקומוניזם, בה כמעט ולא הורגשה אווירה יהודית, גם בין כתליו של המוסד היהודי. שנים ספורות בטרם קרס השלטון הקומוניסטי, ברח ארצה, כשהוא עובר מסע ארוך דרך צ'כוסלובקיה (דאז) ואוסטריה.
למרות חבלי הקליטה הקשים, כשזכה והתקרב לאור היהדות, השליך נפשו מנגד, וביגיעה עצומה נכנס בעמלה של תורה. עם נישואיו, קבע את מקום מושבו בעיר רמלה ועבד למחייתו במחלקת רכש ומכרזים במטה הארצי של המשטרה השוכן בעיר, אך כל רגע פנוי לפני העבודה ולאחריה- הקדיש לתורה ועבודת ה', תוך שהוא גם פועל בגופו למען הרבצת תורה, והקמת שיעורי תורה.
בין השאר התחמם לאורו של המרא דאתרא, הרה"צ ר'ישראל גלזר זצ"ל, הרבנים הצדיקים לבית אבוחצירא המכהנים ברבנות בעיר, ועוד., אך בנוסף נקשר רבות לישיבת באר יעקב, ולהווי הישיבתי הייחודי שלה תחת השפעתו של מרן ראש הישיבה הגרמ"ש שפירא זצ"ל, כשפעמים רבות הוא אף היה צועד רגלי לשם כך, מביתו שברמלה, לישיבה בבאר יעקב!.
בהכוונת רבותיו עבר בקיץ תשס"ח להתגורר באלעד. מיד עם בואו לעיר בירר היכן מתקיימים שיעורי
תורה וקבע חברותות בשעות שונות, בפרט משנת תשע"ד ואילך, עת פרש מכל עסקיו ופנה לעסוק
בתורה ותפילה במהלך כל שעות היום, וחלק ניכר גם משעות הלילה. את הדרך משיעור לשיעור, ומסדר לסדר עשה באופניים, כשעל ראשו הוא חובש "קסקט".
במידותיו הנאצלות והתרומיות של המנוח והעובדה שהיה נוהג למעט בדיבור שאינו לצורך, התחבב אצל חשובי הת"ח בעיר מכלל העדות והמגזרים והם קבעו עמו סדרי לימוד, לא רק באגדות חז"ל, או דברים קלים המושכים את הלב כי אם גם ב"כולל קדשים" לדוגמא (שבביהמ"ד "נוסח ספרד"), אליו נכנס תוך שהוא חוגר מותניו בלימוד מסכת "זבחים" ברוב עוז ותעצומות, למרות שכביכול הוא "איבד" את שנות נעוריו הרוחניות בהונגריה הקומוניסטית!.
סדר יומו העמוס היה מתחיל בשעה 5:45 בבוקר לכל המאוחר בכולל שבביהמ"ד "לעלוב", כשבפעמים רבות היה קובע עיתים- עם חברותא וגם ללא חברותא, עוד הרבה קודם…
מסירות נפשו באה לידי ביטוי גם בנסיעותיו מדי ר"ה לעיר אומן שבאוקראינה, לרבו- הרה"ק ר' נחמן מברסלב זי"ע, אליו השתייך בכל מאודו, ומלבד לימוד ספריו הק' במהלך השנה, מסר נפשו לנסיעה אליו, כשלא בחל גם בנסיעות מפרכות, המהוות אתגר גם לצעירים שבחבורה…
בשנים האחרונות ביקש להעתיק את משכנו לירושלים בהטעימו שהוא מרגיש ששם יתעלה יותר ברוחניות ולפני מספר חודשים מצא דירה בשכונת מאה שערים. בשבת שלפני י"ז בתמוז שבת בדירתו החדשה כשכולו עונג וקורת רוח על הדירה לה זכה להיכנס. למגינת כל לב הובהל כעבור ימים לבית החולים שם התגלתה דלקת בכבד, מלבד קריש דם ממנו סבל תקופה קצרה קודם לכן. בבדיקה יסודית שנעשתה לו בבית הרפואה בי"ז בתמוז גילו שמצבו סופני, אך למרות ההלם התחזק באמונה ובביטחון בה' כאשר הוא אומר ללא הרף "ככה הקב"ה רוצה, אין עוד מלבדו" בלילה האחרון לחייו עוד קרא קריאת שמע ואמר "אדון עולם" בני המשפחה ששהו לצדו, אמרו ברגעיו האחרונים פסוקי עול מלכות שמיים ויצאה נשמתו באחד- מתוך טהרה ויישוב הדעת מופלא שהיה נסוך על פניו.
נטמן בין יראים ושלמים, חסידים ואנשי מעשה, כשהוא מותיר אחריו את רעייתו ושני בנים ההולכים
בדרכיו.
בני המשפחה והחברותות נערכים להוציא חוברת לזכרו לקראת ה"שלושים" להסתלקותו ומבקשים מכל מי שיש באמתחתו סיפור או עובדה – להעבירם בהקדם לבני המשפחה, במייל: b0534184610@gmail.com או בטל' 053-4184-610
ת.נ.צ.ב.ה