קדושי אלעד

נרצח בדרכו לשיעור היומי

"שניהם טיפלו ברכבים והם עלו בסערה לתקן את מרכבת המשיח" אומר בנו הבכור של הקדוש בועז גול הי"ד ומתייחס למשלוח היד המשותף לאביו ולקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד, ששניהם נהרגו בפיגוע הרצחני שהתחולל השבוע בעיר

"הוא הצליח להנחיל לילדים שלו שהכי חשוב זה התורה, ובגלל שהוא חייב לפרנס את המשפחה הוא יוצא לעבודה. אבל העיקר זה התורה" מספר ל"קוראים אלעד" אברהם לוי גיסו של בועז גול הי"ד, שנהרג בידי בני עוולה בדרכו לשיעור 'הדף היומי' של הרב שי עובד. "בשבת הוא לא היה ישן בצהריים בכלל. הוא תמיד היה אומר לי "חבל לי להפסיד את הזמן היקר הזה. הוא לא זכה להיות אברך. אבל הזמן שהוא השקיע בלימוד תורה זה היה זמן אמיתי והוא ניצל כל דקה".

לוי, שהכיר את בועז לראשונה לפני למעלה מעשרים שנה, מציין גם את יראת השמים ואהבת ישראל  ללא שיעור שאפיינה את גיסו שעלה בסערה השמימה, כשהוא מותיר אחריו את רעייתו וחמשת ילדיו. 

אחיו יוסי, המצטרף לשיחה מתאר את שמחת החיים של בועז ואת כיבוד ההורים יוצא הדופן שלו שבא לידי ביטוי מיוחד בתקופת מחלתו של האב, שנסתלק לבית עולמו לפני כשלושה חודשים. "כל התקופה של כמה חודשים לפני שנפטר האב, בועז, הצעיר שבבני ובנות המשפחה, היה דואג לו. הוא דאג לו לבית אבות רימונים בבני ברק לחודש ואחרי זה הבאנו אותו הביתה ובועז דאג לו למטפל. כל הריצות והטלפונים, נטל על עצמו. הוא אמר לי אתה האח הגדול, אתה צריך להגיד לנו מה לעשות. אמרתי לו שאני ממנה אותו לאח הגדול, נותן לו את כל הסמכויות ומה שהוא יחליט נעזור לו. הוא היה מטפל בהכל, מייעץ לכולם, מקבל אותנו בנשיקות וחיבוקים".

"גם את חמיו וחמותו, הוא כיבד כמו את ההורים שלו" מוסיף הגיס. "תמיד היה מתקשר ושואל מתי אתם באים לשבת? אמרתי לו אתם באים מהעבודה עייפים, אני לא רוצה להפריע לכם, אבל הוא התעקש שנבוא. כשאני בא הוא יוצא בחוץ לקבל אותי, עוד לפני שנכנסנו בדלת ושואל מה אתם רוצים לאכול, מה אתם רוצים לשתות. הוא היה אומר לי אתה כמו אבא שלי" מתערב חמיו בשיחה.

"הכבוד שלו לאשתו, גלית, היה מיוחד, הוא כל כך כיבד אותה, לא רק בדיבורים. גם אחרי עשרים שנות נישואין המשיך להתבטא כלפיה בביטויים של זוגות צעירים. גם כשהוא היה יוצא ללמוד תורה בשבתות זה אף פעם לא בא על חשבון העזרה בבית עם הילדים" אומרת הגיסה. 

בועז הי"ד נולד בתל אביב להורים יוצאי אפגניסטן. הוא למד בתיכון ושירת בצבא. אחרי שנישא לרעייתו גלית תבלחט"א, הם חזרו בתשובה והתגוררו בחולון. משם עברו לאלעד כי רצו אווירה של קדושה ושמירת שבת, במקום החילוניות והחולין. הם היו מאוד מאושרים מהצעד הזה. כאן הוא למד בכולל של הרב בועז דניאלי אותו העריץ וגם אצל הצדיק הרב אהליהב ועבד למחייתו תחילה בהשכרת רכב בפתח תקווה ובשנים האחרונות במוסך 'השלשה' בתל אביב ובקבוצת שלמה השכרת רכב. בכל מקום שעבד מיד התחבב על חבריו לעבודה ועל הלקוחות ותמיד קידש שם שמים בהליכותיו.

את הנחמה הגדולה שואבת הרעייה גלית ושאר בני המשפחה מדברי בנה הבכור שהתייחס למשלוח היד המשותף של אביו הי"ד והקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד: המוסכניקים של אלעד עלו בסערה השמימה לתקן את מרכבת המשיח".

האלמנה הטריה מבקשת להודות למנחמים הרבים שבאו לעודד את המשפחה בשעתה הקשה ומציינת את הסיוע הרב שקיבלה המשפחה במהלך השבעה מהעירייה. "אני בטוחה שהדבר שבועז היה רוצה זה שתהיה לנו הכרת הטוב. אין על העירייה שלנו. אנחנו מרגישים משפחה אוהבת. ראש העיר הרב ישראל פרוש מבחינתי הוא כמו מלאך, איך הוא עוזר לילדים שלי. איך הוא דואג לשמח אותם.

"לא חלמתי שאהיה עטופה כל כך באהבה על ידי העירייה, כל העובדים שלה. אם זה סגן ראש העיר הרב יהודה בוטבול, והעוזרים הרבים, יחיקם גמליאל, ברנוי, בר מוחא, וכולם. מגיעה להם תודה מיוחדת".

לסיום, היא מבקשת לאחל לנו ולכל התושבים, "אני מאחלת לכולנו שנזכה להתאושש, להתחזק. ואני מקווה שעוד מעט כבר תוכלו לבשר בעיתון על השמחות שנעשה, על נישואי הילדים, כדי שכולם יידעו שהצלחנו בעז"ה לקום ולעמוד על הרגליים. האמונה היא זו שמחזיקה אותנו כעת ותחזיק אותנו תמיד. אנחנו יודעים שבועז נבחר כקורבן ציבור, לקדש שם שמים ונמשיך בע"ה בדרכו".

 

 

 

"אחינו" שאהב את כל בית ישראל

בשבת האחרונה הוא ביקש ממני פתאום "אני רוצה להפסיק לעבוד וללכת ללמוד כל היום. את תוכלי להיות המפרנסת. נסתדר. אני רוצה להיות קרוב לה'. מספרת האלמנה * קוים לדמותו המאירה ומלאת שמחת החיים של הקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד

"מאז שהגענו מהוד השרון לאלעד, לפני 18 שנה, הוא דאג לילדים ונוער, למשפחות נצרכות, לזקנים, לאלמנות וגרושות, טיפל ביתומים ודאג להמון אנשים. אלפי יהודים מהעיר שיונתן טיפל להם ברכב היו בטוחים ששמו האמיתי הוא 'אחינו', כי כולם כינו אותו כך. גם הוא לאנשים בחביבות וקרא להם 'אחינו'… כשהיו שואלים אותו מה השם שלך הוא לא היה עונה, פשוט היה צוחק ואומר: "אחינו אחינו סע לשלום", "אחינו תהיה בשמחה". מספרת רעייתו של  הקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד.

"כשיונתן היה רואה אדם עצוב או ילד מדוכדך, הוא לא היה עוזב אותו עד שיצא עם חיוך על הפנים. ברגעים האחרונים שלו, הוא עמד עם הבן שלנו במתקנים בפארק היה שם ילד שלא היה לו כרטיס. האחראי אמר לו: "אתה לא יכול להיכנס, תביא כרטיס- תיכנס". בעלי מיד נתן לו כרטיס. בהמשך הגיעו עוד ועוד ילדים והוא רכש לכולם כרטיסים, כדי שיעלו על המתקנים. היה חשוב לו שכל ילד יהיה שמח והוא היה מוכן לשלם על זה מכיסו".

"יונתן הי"ד היה קשור לרבי נחמן אך בד בבד הוא למד הרבה מתורותיהם כל החסידויות חב"ד, ויזניץ', ועוד. הוא למד מכל אדם ואמר תמיד שהקב"ה כועס על המחלוקות והפילוגים וכל שיטה שיכולה לחבר את היהודי להקב"ה- הוא דבר טוב, ועלינו לקחת מכולם את הטוב שבהם.

הוא השקיע את כל כולו בנוער המתמודד בעיר. לקח אותם לכל מיני מקומות מעניינים וחיזק אותם בעבודת ה'. לפעמים, כשחזר מהסיורים הללו, הרכב היה מלא חול ולכלוך. שאלתי אותו למה הרכב כל כך מלוכלך והוא הסביר פנים ואמר: 'לקחתי אותם ליערות. העיקר שלא יסתובבו בתל אביב, בכל מיני מקומות אסורים". בימי חמישי היה נוסע איתם לקברי צדיקים, שיגידו תיקון הכללי. מלמד אותם את המקצוע ומכניס אותם למוסכים, שתהיה להם מסגרת, שלא יהיו ברחובות. באו שניים ואמרו לי: "חזרנו בתשובה רק בזכותו, מהאהבה שהוא הרעיף עלינו, חיבק אותנו, רקד איתנו, הכיל אותנו. עוד ועוד מנחמים מספרים ש'אחינו' החזירם למוטב, בדיבורים פשוטים, בהרעפת חום ואהבה והמון תשומת לב. הם מספרים שהם הרגישו שבאמת היה אכפת לו מהם, וזה כבש אותם וסייע לו להחזירם למוטב".

אחד המנחמים מספר: "פעם התפללתי עם יונתן בבית כנסת בו התפללו בלי שירה ושמחה. הוא לא הסכים שכך תיראה תפילת שבת ואמר לי: "בוא נרקוד לכבוד שבת. בשבת קודש צריך להיות שמח, אסור להיות עצוב", וכך רקדנו שנינו, וכל בית הכנסת נאחז בריקוד, כשלהבת אש, נסחפים בריקוד הפרטי של יונתן".

רעייתו ממשיכה ומספרת: "הרב שלנו אמר לו: על פי ההלכה אתה מחויב לבקש את שכרך על תיקון המכוניות". אז בשביל לעקוף את זה הוא לא היה רושם את הפרטים של הלקוחות. מי ששילם – מה טוב, ומי שלא, שיבוא מתי שנוח לו לשלם, או שלא… הוא אמר לי: "אל תדאגי, כשיהיה להם הם יבואו וישלמו, את לא יודעת מה עובר על האנשים האלה, אין להם אוכל בבית. אל תדאגי, ה' ישלח לנו כסף מהמקורות שלו"…

"היו לנו הרבה זמנים קשים, הרבה ניסיונות לא פשוטים שעברנו ביחד, אבל הוא מעולם לא הראה שקשה לו, היה אומר לי: 'הבל הבלים, יהיה בסדר. אל תדאגי, גם בתוך הקושי, תכריחי את עצמך להיות שמחה גם אם את לא שמחה, רבי נחמן אומר תן חיוך הכל לטובה".

"בחור שבא במיוחד מארה"ב לנחם סיפר שפעם יונתן לקח אותו טרמפ. הם נוסעים והרכב מקרטע ונעצר. יונתן אמר לו: 'בוא נתפלל ואיפה שאצליח לקדם אותך'. הבחור היה בהלם ויונתן התחיל לרקוד בתוך האוטו ולהגיד מזמור לתודה. הרכב שלו נתקע, אבל הוא שמח, רוקד ומודה לה'."…

"כשהלך בכל יום ללמוד תורה היה מנתק טלפונים, גם אני לא הייתי מצליחה להשיג אותו. היו מתקשרים אלי לעבודה אנשים התקשרו שהם תקועים אי שם עם הרכבים ומבקשים שיונתן יבוא מהר, אבל הוא למד עד אחת-שתים בלילה. כשהיה באומן, ידעתי שהוא נוסע לשבועיים ומתנתק. רק בערב שבת התקשר לאחל שבת שלום ולפני ראש השנה, לאחל שנה טובה ומתוקה לכל הילדים ומיד מתנתק שוב.

"כל פעם הייתי צריכה להוריד אותו לגשמיות. הוא כל הזמן היה רוחני. גם כשהיה מתקן רכבים, הוא היה או עם הספר על המנוע, ספר המידות או הלכות, או שדיבר דברי תורה. בשבת האחרונה הוא פתאום התחיל לדבר על כך שאולי אני אפרנס והוא ילך ללמוד תורה כל היום. "אני רוצה להיות קרוב לה'" אמר.

"ביקשתי להיפרד ממנו לפני הלוויה ראיתי אותו, ונדהמתי, פניו היו שלוות וטובות. אמרתי לו: 'אני מבטיחה לך שאני שומרת על הילדים פה, אבל אתה תעזור לי מלמעלה ותהיה מליץ יושר עלינו, על הילדים, ועל כל עם ישראל שכל כך אהבת, זו העסקה בינינו".

מספר העיתונאי ברלה קרומבי: "לפני עשור הייתי נשוי טרי עם מיצובישי 'טרנטה' שקיבלתי מחבר במתנה. בוקר אחד, אחרי תקופה שלא מילאתי מים במנוע, הוא שבק חיים בצומת ליד אלעד. קיבלתי טלפון של מוסכניק חביב שהגיע, הציץ על המנוע ואמר שלא שווה לו להחליף את הראש מנוע, אבל הוא יעשה את זה בשבילי. "תשלם לי בנחת כשיהיה לך".

הוא הביא גרר וטיפל ברכב, אבל לא היה לי את אלפי השקלים לשלם על התיקון על הרכב ולא היה לי נעים לבוא לקחת את הרכב, שנשאר אצלו בחניה בערך חודש. וכל פעם בטלפון הוא אמר לי "בסדר, בנחת"… לפני פורים הגעתי לקחת את הרכב, עשינו 'לחיים' קטן על עראק ולגבי הכסף שהיה חסר הוא אמר לי: "בנחת"…

ראיתי את התמונה של יוני המוסכניק שעלה בסערה השמימה. אנחנו כבר לא בנחת. ה' יקום דמך".

 

גן עדן

נפגשתי עם הקדוש ר' יונתן חבקוק הי"ד בדיוק לפני שבועיים לצורך טיפול ברכב. הוא הגיע לבדוק את הבעיה במכוניתי בליל שישי קרוב לחצות לילה, בשעות לא שעות, רק מפני שאמרתי לו שיש לי נסיעה בערב שבת לצפון הרחוק. הוא בכלל לא הכיר אותי לפני כן, אבל בכל זאת הגיע בחפץ לב, "אחינו" ככה קראו לו כולם, כי הוא ממש הרגיש אח של כולם!.

עשינו סיבוב ברכב לבדוק את מקור הבעיה. לאחר כמה דקות הוא יוצא ואומר לי… "גן עדן"… אני לא מבין… מה גן עדן ? אני שואל. "גן עדן" הבולמים שלך!!! הוא אומר. הא… אז לא צריך להחליף? לא הבנתי… לא הבנתי, איך זה גן עדן אם יש עדיין רעשים ברכב ? איך זה בדיוק מסתדר ???? אבל הוא שוב אמר, "גן עדן הרכב שלך" – תבוא מחר אני יחליף לך את הבולמים…

למחרת הוא הגיע והתחיל לעבוד על הרכב, פירק גלגלים, פירק צלחות, שכב על הריצפה בשמש הקופחת על אבני החצץ שהיו על הריצפה… לאחר שעה יצאתי ושאלתי איך הולך ? והוא אומר לי גן עדן !!! מה גן עדן? אני שואל והוא מצביע לי על השמש ואומר "גן עדן", לא הבנתי…, זה "גן עדן" "גן עדן" מצביע על החצץ שעליו הוא נשכב ואומר, "גן עדן", הכל "גן עדן"!. על כל דבר שכביכול לא הלך טוב הוא אמר לי גן עדן… על עוד הרבה דברים שלא כל כך הסתדרו לו הוא אמר "גן עדן" בלי להסביר ולהוסיף מילה מיותרת. לקח לי זמן להבין אבל הוא הצליח להשריש לי את זה ובסוף הבנתי, הבנתי שבאמת הכל בחיים שלנו יכול להיות גן עדן ! הכל תלוי בנו בלבד, רק להביט נכון לראות נכון "לראות את הטוב".

הרכב התקלקל הבולמים והברקסים הלכו – גן עדן, יש לך רכב!.

אתה יושב בבית המדרש, בשיעור תורה, המזגן דופק על הראש מכיון שמאן דהוא החליט שהיום חם – גן עדן, זכית לשבת באהלה של תורה וללמוד!.

אתה גר בבנין שמכל הכיוונים התחילו לבנות, רעש ולכלוך כל הזמן – גן עדן. יש לך בית זכית לגור, לגור בארץ ישראל, במקום של תורה, עם שכנים בני תורה נפלאים!.

הילדים משתוללים, עושים קצת רעש ובלגן – גן עדן, יש לך ילדים אתה יודע כמה זמן יש כאלו שמסתובבים בעולם לצפות לילדים ולא זוכים…

זה מה שלמדתי מהמנוח הקדוש יונתן חבקוק ז"ל, בלי שהוא יגיד לי מילה אחת, פשוט עשה את העבודה שלו ואמר מילים פשוטות.

נראה שכאן נעוץ מסר שהוא כה קריטי לחיים העכשוויים של כל אחד מאתנו – ילד קט או נער, איש, גיל המעבר או שיבה: לאמץ את ההסתכלות הזו בחיים, מי שיעשה כך רק ירוויח, כי הכל זה רק עניין של הסתכלות, אתה – בעצמך בוחר האם להבחין דווקא במה שאין, או דווקא במה שיש, פשוט "לראות את הטוב".

יהיו הדברים לעילוי נשמתו ויקום השם דמו לעינינו בקרוב אמן 

 

הרה"ג רבי אוריאל זאדה מח"ס אור המועד ומו"ץ בבית ההוראה אפיקי מים

  

נסיעות של תורה

הג"ר יעקב לנדו, מרבני שכונת 'גני איילון – אחיסמך' בעיר לוד, אותו הסיע הקדוש אורן בן יפתח הי"ד לשיעורי תורה והיה האחרון ששוחח עמו לפני שנרצח – מעלה קווים לדמותו

"אני מרגיש שליחות לשתף אתכם בשיחה האחרונה שהייתה לי עם אורן", אמר הג"ר יעקב לנדו, מרבני שכונת 'גני איילון – אחיסמך' בעיר לוד ואחיינו של ראש ישיבת סלבודקא בבואו לנחם את בני המשפחה בביתם בלוד.

הגר"י לנדו היה היהודי האחרון, שדיבר עם אורן בן יפתח הי"ד לפני שהוכה באכזריות בפיגוע הנורא ברכבו בידי שני הרוצחים המתועבים אותם הסיע לעיר. "לפי החשבון, מדובר בפחות מחצי שעה לפני שנטבח – אנחנו נפרדנו בארבע דקות לשמונה. יש לי נקיפות מצפון, כי אורן לא רצה שארד מהרכב ורצה שנמשיך לדבר, אך אני הבהרתי לו שהייתי עושה זאת אלמלא אני ממהר לשיעור תורה נוסף. בשעה שנסענו הלוך ובשעה שנסענו חזור אורן סיפר כמה הוא קרוב לבורא עולם. על אבא שלו, ועל שמירת השבת, ועל החינוך שהגיע מבית אבא הקשור למשפחת אבוחצירא וכן על כך שהוא משלם כסף לאחד החברים שלו שלא יעשן בשבת, והוא שאל אותי מה אני אומר על זה וכן על אשתו, איתה גם שוחח טלפונית תוך כדי השיחה בינינו" סיפר הגר"י לנדו וציין כי בסיומה של הנסיעה אורן הי"ד לא רצה לקחת ממנו כסף על הנסיעה ורק לאחר דין ודברים הסכים לקחת.

"אורן סיפר לי בנסיעות שלנו על קרבתו לרבי דוד אבוחצירה וצדיקים אחרים, וסיפר על מסירות נפשה של אשתו לחינוך הילדים ושמירת המסורת וזכה להיפטר מתוך דברי תורה תשובה והתחזקות" ציין הגר"י לנדו.

אגב: הקשר של משפח בן יפתח לאלעד החל לפני כעשרים ושלוש שנה, כשאחיו של אורן הי"ד פתחו את המכולת הראשונה בעיר, במתחם המועצה באותם ימים. במקום הונח קראוון ומשפ' בן יפתח תיעלה ממנו את הצרכנייה היחידה בעיר הקטנה. כיום משמש המבנה את ישיבת 'כנסת יחזקאל' ובית הכנסת הספרדי מניין אברכים. מכולת זו פעלה במשך למעלה משנתיים, עד שעלתה בלהבות ובני המשפחה בחרו לפתוח צרכניות בעופרים ובבית אריה. 

 

באים לנחם ויוצאים מנוחמים

 

אלפי מנחמים מהעיר ומכל רחבי הארץ פקדו השבוע את בתיהם של משפחות חבקוק וגול בעיר ואת ביתה של משפחת בן יפתח בלוד. הם באו לנחם את האבלים בשעתם הקשה ויצאו מנוחמים.

בין הבאים נראו אדמו"רים וראשי ישיבות, נשיא המדינה מר יצחק הרצוג וראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, חברי כנסת מסיעות ש"ס ויהדות התורה, שגריר ארצות הברית מר תומאס ניידס ועוד. ראש הממשלה מר נפתלי בנט – הסתפק בשיחות טלפון.

 

בין מכתבי התנחומים שנתקבלו בבתי האבלים בולטים במיוחד מכתביהם של נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן שליט"א ששוגרה בידי סגן ראש העיר הרב יהודה בוטבול ומכתבו של כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שנמסרה ע"י הרה"ג שלום גרינברגר וחבר מועצת העיר הר' בערל אשר.

 

מרן ראש הישיבה הגר״ש כהן ביטא בפתח מכתבו את כאבו הגדול מהמקרה הקשה ומביא את דברי הפסוק במגילת איכה: ״רְאֵה ה׳ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת״ על שבר בת עמי בשמועה קשה כי באה על הפיגוע הרצחני בעיר אלעד ת״ו בהילקח מעימנו יחיד ומיוחד אוהב תורה ולומדיה (וכאן מציין מרן את שמות הנרצחים ומפליג במעלות כל אחד ואחד).

נשיא המועצת מרן ראש הישיבה מוסיף באיגרת הניחומים וכותב: ״ובנביא (ישעיהו נז׳) ״הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק״, וודאי הוא שאין אנו מבינים חשבונות שמים אך מאמינים בני מאמינים כי כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד״.

עוד הוא כותב כי בימי העומר בהם אנו מתאבלים על מיתתן של צדיקים תלמידי ר"ע צריכים להתחזק ולהוסיף באהבת חינם ויהא זה לע״נ הטהורה של הנרצחים ולהרבות בלימוד התורה ותפילה בזעקה ״יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך״ שיאמר הקב״ה די לצרותנו ויגאלנו גאולה שלמה במהרה".

כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ כתב: "לב כל יהודי מזועזע עד מאד ממעשה שפל זה. קשה מאד הדבר להביע את נטפי התנחומין למול אובדן שכזה. אולם עובדת היותנו יהודים מחייבת אותנו להאמין

באמונת אומן, כי ד' נתן וד' לקח ויהי שמו מבורך. ממקום מנוחתו עדן בצל בעל הרחמים ובורא הנשמות, ימליץ טוב על אלמנתו תחי', על ילדיו הרכים שיחי', על בני המשפחה האבלים ועל כלל אחינו כל בית ישראל".