*אלפי לומדי התורה ממשיכים להגות בתורה, תוך כדי הקפדה יתירה על שמירת כללי הבטיחות ובסמוך למרחבים מוגנים * בהוראת מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו – תלמידי הישיבה הגדולה ביותר בעיר – "תורה בתפארתה" נשלחו ללמוד במסגרות שנפתחו במקומות ממוגנים באזורי מגוריהם * ישיבות אחרות מצאו מחסה בבתי ספר, בתי כנסת ובבתי תושבים שפתחו את בתיהם בפניהם
בעוד שרוב ככל מגזרי התעסוקה והלמידה בארץ הופסקו כמעט כליל, הרי שקול התורה ממשיך להישמע ברמה בעירנו ברוב ככל מוסדות החינוך, בצמוד להנחיות פיקוד-העורף ובהקפדה מחלטת על שמירה על כל כללי הזהירות, כאשר כולנו יודעים ומרגישים שהתורה מגינה ומצילה על כלל תושבי העיר ועל כל היושבים בציון בפרט בשעות קשות אלו בהם הצוררים האיראנים שולחים טילים על אדמת ארץ ישראל.
בעוד מעונות היום, גני הילדים ובתי הספר – גם אלה שיש בהם 'מרחבים מוגנים' מושבתים מאז פרוץ מבצע 'עם כלביא' על פי הנחיות פיקוד העורף – פעלו תלמודי התורה והישיבות – הקטנות והגדולות בעיר, בהתאם להוראת מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוב לנדו שליט"א ללמידה רק במקומות מהן ניתן להגיע בעת הישמע האזעקות ל'מרחב מוגן' ללא דחיפות.
"הנושא הדיר שינה במיוחד מעיניו של ראש העיר הרב בוטבול שהנחה את מחלקת הביטחון למצוא מרחב מוגן אופטימלי לישיבות, כדי שקול התורה ימשיך להדהד בעיר. זהו האתגר הגדול שלנו", אמרו בעירייה וכצעד ראשוני ועד שיימצא פיתרון הנחה ראש העיר את מחלקת הביטחון למצוא לישיבות מרחב מוגן אופטימלי. במחלקת הביטחון באו בדברים עם מנהלי מוסדות בעיר ואלה נרתמו לנושא וכך בין היתר, הישיבות באזור התחתון של העיר "כנסת יחזקאל" קיבלה מענה בבית הספר בית יעקב ברחוב חוני המעגל ובבתי תושבי השכונה שפתחו בפניהם את הממ"דים שבבתיהם וקבעה את בית מדרשה בבית הכנסת 'מקור חיים' הסמוך אליה. ישיבת "נר ישראל" ברחוב רבי חייא קיבלה מענה בת"ת "מאור ישראל". ראש העיר עמד בקשר עם ראשי הישיבות לבדוק שכולם מקבלים את המענה הטוב ביותר לצרכיהם מגורמי העירייה השונים.
בהוראת מרן הגר"ד לנדא שליט"א, ולאחר שיחות ארוכות עם מפקדי פיקוד העורף שהגיעו לאלעד, בחורי ישיבת "תורה בתפארתה", המונה יותר מ – 1250 בחורים העתיקו את מקום משכנם לירושלים, בני ברק ומודיעין עילית, שם לומדים הבחורים במבנים מסודרים ובסמוך לממדי"ם ומקלטים פעילים, ההכרעה נפלה לאחר שקציני פיקוד העורף הבהירו שמכיוון שמבני הישיבה הם כמעט כולם קרוונים, החשש לפגיעות הדף גדולות ומסוכנות, באופן יחסי, הרבה יותר משהות במבני אבן. בני ישיבת "תורה בתפארתה" פונו במערך שלם של הסעות ואוטובוסים, עם כל מטלטליהם, למקומות התורה החילופיים שלהם, שם נמסרים שיעורי הרמ"ים ושיחות המשגיחים וקול התורה נשמע ברמה, כשמאות בני הישיבה ממשיכים לשקוד על תלמודם בשקידה ובחשק גדול, כיאה וכיאות לעמלי תורה.
אבל מה איתנו תושבי אלעד? אכן, ראש העיר הרב יהודה בוטבול אמר בהערכת מצב שהתקיימה במוקד החירום השבוע, יממה לאחר פיזור הישיבה כי על "צוותי החירום בעיר להיכנס לכוננות ולדריכות רבה מכיוון שהשמירה שהכי מועילה לעיר באמת כבר איננה והוא חרד מאוד מכך."
בישיבת "כנסת יחזקאל" ממשיכים הבחורים לשקוד על תלמודם, כאשר כל בני הישיבה שוהים בצורה מסודרת בסמוך לממדי"ם ומקלטים. חלק מבני הישיבה לנים בממד"ים של ביה"ס "בית יעקב" הסמוך, בעוד שחלק מבני הישיבה עוברים מיד עם הישמע ההתראה המוקדמת על האזעקה הצפויה, לממדי"ם ומקלטים הסמוכים לישיבה, בממ"ד שבביהכ"נ "מקור חיים" ובממדי"ם נוספים הנמצאים ברדיוס הליכה של 2-3 דקות מהישיבה, בזמן בו ניתן להיערך בקלות ובנינוחות לקראת האזעקה הצפויה.
בישיבות הגדולות הנוספות בעיר התארגנו להמשך לימוד התורה בסמוך לממדי"ם ומקלטים, כאשר הישיבות ברחוב רבי חייא, למשל מגיעים בני ישיבת "נר ישראל", ישיבת "דבר שמעון" ועוד, לחדרי הממ"ד הגדולים והמרווחים שבתלמודי התורה הפרוסים ברחבי הרחוב.
ישיבת 'צמח צדיק' של חסידות ויז'ניץ העתיקה את משכנה לאולם האירועים ואת הפנימיה – לבניין בית הספר לבנות של החסידות – בהם קיימים 'מרחבים מוגנים'.
תלמידי ישיבת ביאלה לומדים כרגיל בסמוך לממ"ד תקני גדול ובשעת הלילה לנים הבחירות בממד"י ביה"ס חב"ד הסמוך.
בישיבות הקטנות בעיר הלימודים נמשכים כמעט כרגיל, עם הפסקת הלימודים בחלק מהישיבות בשעות הערב, בישיבת "תורת חסד" מתקיימים הלימודים כרגיל, כאשר במבנה הישיבה עצמה ישנו ממ"ד מרווח, המספק הגנה לבחורים בשעת האזעקה. בישיבת "עטרת שלמה" ו"בני ראובן" ממשיכים ללמוד בסמוך לממדי"ם שבבניין הישיבה ובבניין הסמוך לישיבות. בישיבת "משאת המלך", הנמצאת במבני קרוונים, התחלקו הבחורים, כאשר בחורי שיעור ג' לומדים בבקרים בביתו של הר"מ הגרש"ב גנוט ובשעות אחה"צ בממ"ד שבביהמ"ד דגל התורה, שיעור ב' לומדים בביהמ"ד דגל התורה ושיעור א' בממ"ד שבביהמ"ד ברחוב רבי טרפון, בישיבות הספרדיות לצעירים בעירנו הלימודים מתקיימים ליד ממדי"ם מסודרים עד שעות הערב המוקדמות, כשבחלק מהישיבות ארגנה ההנהלה לבחורים ארוחות צהרים עשירות וטעימות, המאפשרים לבחורים להמשיך וללמוד ברציפות גם בשעות הצהרים.
בכוללי האברכים בעיר הלימודים מתקיימים כרגיל, כשכל כולל שוהה בסמיכות לממדי"ם תקניים, בחלק מכוללי האברכים בעיר הועתקו מקומות הלימוד לבתי מדרשות אחרים, בהם ישנו ממ"ד תיקני, בכולל האברכים הגדול בעיר "מדרש אליהו", בה לומדים מאות רבות של אברכים, נמשכים הלימודים כסדרן, כאשר בשעת האזעקות יורדים האברכים למערך הממדי"ם המרווח של המעונות והגנים הנמצאים מתחת לבניין הכולל.
במוסדות התתי"ם ישנם כיתות לימוד השוהות בתוך הממדי"ם כאשר חלק מהכיתות לומדים בלמידה מרחוק באמצעות שיעורים הנמסרים בטלפון. קול התורה ממשיך להדהד בעירנו, תוך כדי הקפדה מלאה על כללי השמירה והבטיחות.
מאז הכריזה הממשלה על 'מצב מיוחד' צומצם באופן משמעותי היקף הנסיעות של התחבורה הציבורית בעיר, ממנה ואליה. כל הקווים הפנימיים פועלים בתדירות של פעם בשעה וכמוהם גם הקו לירושלים. קו 280 לבני ברק – בתדירות של פעם בחצי שעה.
במרכולים בעיר ניכרה ביום ששי תנועה ערה מהרגיל – להצטיידות לא רק לקראת שבת קודש אלא גם לקראת 'הלא נודע'. בתחילת השבוע 'נרגעה' מעט תנועת הקונים לאחר שבמרכולים שבו ומילאו את המדפים לאחר ה'הסתערות' בערב שבת. ה'קאנטרי קלאב' העירוני וחלק גדול מבתי העסק בעיר – הושבתו מאז תחילת המבצע, בהתאם להוראות פיקוד העורף.
קריאת ביניים
הגרש"ב גנוט שליט"א
@מה מפריע לכם שאנו לומדים תורה?!
כרגיל אצל כלבלבי השמירה של עצמם, התקשורתנים, (ביניהם גם אנשי תקשורת שכיפה לראשם), מחו השבוע על כך שבעוד שמוסדות החינוך של המגזר הכללי סגורים על מנעול ובריח מתחילת המלחמה, הרי שהציבור החרדי עוקף ומכופף את הוראות פיקוד העורף וממשיך ללמוד כמעט כרגיל.
רשעות, אטימות, קנאה, אבל בעיקר שיח חרשים ובורות…
בכל החודשים האחרונים, בהם כל כלי התקשורת הסיתו נגדנו, נגד לומדי הישיבות ואברכי הכוללים, הסברנו לכם, בעברית מדוברת וברורה: ללומדי התורה יש תפקיד. יש גם אחריות. אנחנו מגינים על כלל היושבים בציון, על החיילים, על הלוחמים, על העם שבשדות ועל החטופים בשבי החמאס- בכח לימוד התורה הקדושה. אנו מאמינים בני מאמינים ש"תורה מגנא ומצלא", שכל רגע של תורה מציל ושומר על כולנו יותר מכל דבר אחר, יותר מכל טנק ומטוס קרב בשמי איראן, וש"וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְגַּבְּרִים, וְאִם לָאו -הָיוּ נוֹפְלִין".
מתחילת המלחמה אנו מנסים להסביר ליושבים מחוץ לאהלי הלימוד, את האמת הפשוטה שלנו, בה אנו מאמינים באמונה שלמה, לפיה כל רגע של תורה מגן ומציל. כשילד בכתה ב' קורא את המילים 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה' וכשילד בכתה ג' לומד משנה, כשבן ישיבה בישיבה קטנה לומד עמוד גמרא בבבא מציעא, כשבחור ישיבה גדולה מנסה להבין את כוונת הרשב"א, שאברך בכולל עמל על הבנת התוספות בחולין דף צ"ה ושיהודי לומד 'דף היומי' (כעת מתחילים מסכת עבודה זרה. כדאי להצטרף), הם, כל אחד ואחד מהם, בונים באותו רגע חומת ברזל סביב ערים מופגזות, מסך עשן מסביב לאלו שנלחמים עם הישמעאלים, מרחב- מוגן ענק סביב אשקלון ושדרות, הדרום והצפון גם יחד.
פשוט וברור לכל שומר תורה ומצוות שהמלחמה האמיתית מתנהלת למעלה, בעולמות העליונים, ומי שמפעיל אותה, לטוב ולמוטב, הם כוחות הרשע מול כוחות הקדושה. (אפשר להיזכר בלקחי המלחמה הקודמת מול איראן, מלחמת המפרץ וניסיה, אפשר גם להעזר בכתבה התורנית המתפרסמת בעיתוננו השבוע). כדי לתת עוז וגבורה לכוחות הקדושה בשמי שמים, חייבים להפעיל את כלי מלחמתנו המיוחדים לנו, עסק התורה הקדושה, כח התפילה המסור לנו, וקיום המצוות למען שמו יתברך.
והנה, אנו מוכיחים שאנו רציניים במה שאנו דוגלים בו. הנה, אנו מוכנים לפתוח את מוסדות הלימוד שלנו, להמשיך וללמוד תורה בישיבות ובכוללים, למרות החששות הטבעייים. להתארגן באין ספור ממדי"ם ובתי כנסיות הסמוכים למקלטים וחדרים מוגנים, להפוך את העולם וללמוד, יחד עם שמירה קפדנית על שהות צמודה למקומות מוגנים. מה אכפת לכם? מה מפריע לכם?.
בזמן מגפת הקורונה, כשעשינו את הכל כדי לפתוח את מוסדות הלימוד שלנו, זעקה התקשורת ככרוכיא. שם היתה להם אמתלא מסויימת. הרי מדובר היה בסכנת הדבקה המונית, כשהנגיף עבר מאחד לשני. אך כעת, כשרבבות בחורים ואברכים מחליטים לקחת על עצמם את הסיכון, כדי להגן בתורתם על עם ישראל, כדי לממש בפועל את אמונת אבותינו- שלימוד התורה שומר על העולם יותר מכל שמירה, מושיע ומסייע יותר מכל, על מה אתם נזעקים?.
הקנאה מובנת. מגזרים שלמים יושבים עם הילדים והנערים בבית, מטפסים על הקירות, חסרי מעש ותעסוקה, דבוקים למסכים מרצדים מכל הגדלים, מחפשים את עצמם. אנחנו מכירים את התחושה כשהילדים נמצאים בבית ימים שלמים. והנה קם לו הציבור החרדי, שומר על הכללים, נצמד לכל ההוראות מצילות החיים של פיקוד העורף, הופך עולמות כדי למצוא ממדי"ם ומקלטים, לן בממדי"ם בבתי ספר בתנאים לא תנאים, ועושה הכל כדי להמשיך ללמוד תורה בהתמדה ובכובד ראש, כדי להגן ולשמור על עצמם, וגם עליכם.
ובכל זאת, אולי פעם אחת תודו על האמת: החרדים נאה דורשים, אבל גם נאה מקיימים…
@חסד ואמת נפגשו
החסד והערבות ההדדית אופפת את עירנו בכל מהלך השבוע, במגוון תחומים ונושאים. ב"מכתב למערכת" שהגיע למערכת "קוראים אלעד", מספר תושב העיר על כך שמאות נהגים עוצרים ברכביהם ומעלים נוסעים העומדים בתחנות ובצידי הדרכים, כדי שיגיעו למחוז חפצם, לאחר שקווי האוטובוסים בעיר ומחוצה לה צומצמו משמעותית. "כמה יפה לראות מכוניות עוצרות "טרמפים" לעשרות רבות של אברכים ובני ישיבות הממהרים לתלמודם, כשאין להם אפשרות להגיע למקומות הלימוד בגלל הצמצום באוטובוסים" הוא כותב.
"השבוע היינו צריכים להשיא את בננו בשעטו "מ באולם בב"ב. מיד לאחר שהאולם ביטל את ההזמנה, כפי שעשו רוב ככל בעלי האולמות בארץ, "הופצצנו" בעשרות טלפונים והודעות, על שלל אפשרויות לחגוג את חתונתנו במקומות כאלו ואחרים, הציבור כולו, כולל אנשים שאינם קרובים אלינו ביום-יום, הציעו מקומות חלופיים לחתונה, רוחב הלב של תושבי העיר חימם את לבבנו. אשריכם ישראל!", מספר לנו אחד מתושבי העיר.
הרב מ., מהאחראיים על אולמות השמחה המוגנים בעיר, מספר לנו: "מאז פרוץ המלחמה, התקשרתי לבעלי השמחות שאמורים לחגוג בימים אלו בר מצוה ובת מצוה באולם, כדי שיואילו בטובם לדחות את החגיגה שלהם כדי לאפשר לאלו שצריכים להתחתן, להינשא באולם המוגן והבטוח שלנו. כולם נענו בשמחה רבה, ויתרו ודחו את שמחותיהם לתועלת החתונות. הם ידעו שמחסד לא מפסידים. אבל היו גם כאלו שלא וגם ממקרה כמו שלו כדאי ללמוד ולהחכים. אחד מהם, שהיה אמור לחגוג בר-מצוה לבנו, סירב לשנות את תאריך הסעודה, הסברתי לו שבימים טרופים אלה לא יגיעו לחגוג איתם כמעט אנשים, אך הוא עמד על דעתו והבר מצוה נחגגה, כשהגיעו אליה… 12 מוזמנים בלבד. חתונות לא דוחים, גם בימים קשים כאלו אנו מקיימים את המצווה הגדולה להקים עוד ועוד בתים בישראל. אך שמחות אחרות מומלץ לדחות לימים שקטים יותר".
מי כעמך ישראל!!!.